בלוגים סיוט שהתממש

****************** פתיח *****************

ובכן, לפני הכל וידוי קטן.

כל מה שתקראו, ובא ממני- אמיתי לגמרי.

מלבד השמות וסימני הזיהוי, כל הסיפורים אמת יציבה.....
ומי שמכיר אותנו, מכיר גם את הסיפור.
שהרי המציאות עולה על כל דמיון.

$$$$$$$$$$$$$ ועכשיו הסיפור $$$$$$$$$$$$$$$

אני שרת החוץ. זאת שגולשת, זאת שמדברת, פונה, עונה וקובעת...
אני יודעת שברוב המקרים (לצערי), זה תפקיד שהגברים לוקחים על עצמם, ולדעתי חבל, כי נשים סוגרות עניינים הרבה יותר מהר, בטוח וקל.

דברתי עם שון. זוג שפנה אלינו מהאתר. נראים מעולה, שון נשמע אינטלגנטי וקולו היה ערב ונעים, נהניתי בהחלט לשוחח עימו.

גדי שלי, כרגיל, לא ממש התערב, אלא שמע את הפרטים והתייצב איתי ועם חברתי שהצטרפה אלינו, בסלון. המתנו לזוג המסקרן.

אחרי הצלצול באינטרקום, פתחתי את הדלת לקראתם, כשהתקרבו מחדר המדרגות.

"שלום שלום...נעים מאוד" חיבוקים, היכרות מהירה, וכניסה.

שון הביא עימו שני בקבוקי יין משובחים, וזוגתו נראתה ממש כאילו קפצה הרגע מז'ורנל. ד ו ג מ נ י ת !!!

לפתע הבחנתי שגדי שלי נעלם.....עמדנו אני וחברתי, והזוג המצודד וקשקשנו

"עכשיו הוא נזכר ללכת לשירותים? ממש לא מתאים" חשבתי לעצמי די בכעס.

לפתע, ראיתי צל מאחורי הוילון.....נבהלתי נורא. משהו קורה שם...... ליבי איים לפרוץ החוצה, רגלי וידיי רעדו... מה זה היה?

גדי זינק מהוילון וחמק במהירות לחדר השינה, כשראשו שפוף.

אז נחרדתי עוד יותר.......התנהגות הזויה לגמרי....לא צפויה, ועוד מאדם הכי שפוי שיש.

"סליחה" התנצלתי בפני הנוכחים

"אני כבר איתכם" מלמלתי וטסתי אחרי גדי שלי לחדר.

" מה קרה לך? השתגעת?" שאלתי בכעס

" זהו עידן!!!" צעק גדי בשקט

" מי? עידן? מי זה עידן בכלל?" עכשיו לא הבנתי כלום

"עידן! עידן! נו....הבוס שלי בחברה" אמר גדי ונראה על סף עילפון.

הוא היה חיוור, ואיימה בעיניו.

"אתה בטוח?" שאלתי, מחפשת ספק

"בטוח? אם היה הבוס הישיר שלך במשך 7 שנים.......יש יותר בטוח מזה?"

גדי נראה חסר אונים, הוא נשכב במיטה חיוור ורועד כולו.......חוסר מסוגלות טוטאלית לחשוב איך יוצאים מהמצב

מה עושים? מה עושים עכשיו???

"אל תדאג. אני אסדר את זה. אני כבר יוצאת אליהם, והם ילכו הביתה. אל תדאג יקירי" הרגעתי אותו, ויצאתי לסלון

"טוב חברים יקרים" פתחתי, מקווה שלא שומעים את הרעד בקולי

"הפגישה הזו לא תוכל להתקיים, כי יש כאן היכרות ממקום העבודה"

"מה? אותי מכירים?" שאלה האשה המבועתת

"לא אותך. את שון...ולכן הפגישה חייבת להסתיים כאן"

"טוב, אם מכירים אז מכירים" אמר שון באופן מפתיע, בנון שלנטיות.

"כבר אנחנו כאן, וכבר ראה אותי,,,,,,אז שיצא. אין לי שום בעיה עם זה" אמר הבוס האמיץ, שסירב להתפנות.

ראיתי שזה לא יהיה קל ולא פשוט. רצתי חזרה לגדי שלי, ששכב ללא ניע, ואמרתי לו שלבוס שלו לא מפריע, ושיצא.

"אבל לי זה מפריע!!! צעק לפתע גדי מיואש לגמרי"

"טוב, ממה אתה חושש? אין לך מה להסתיר, אם כבר, אז לבוס הכריזמטי שלך יש.....הוא בכלל נשוי, וזו לא אישתו, שהגיע איתה, בוא, צא, עם ראש מורם......לא עשית דבר שאתה צריך להתבייש בו"

גדי שלי התאושש מעט, התנער, קם וצעד בגבורה לתוך מסלול הפחד.

"גדי?????? עליך לא הייתי מאמין" אמר שון בהתפעלות....

היה מוזר. דברנו קצת, וניסיתי בכל דרך לסיים את הערב הזה, בהכי מעט נזק......

אבל העניין יצא משליטה.

שון וחברתי נכנסו לעניינים, והאמת גם אנחנו, אחרי 2 בקבוקי היין המשובח, כבר לא ממש שלטנו במצב.

היה נחמד מאוד מבחינתי....

אבל גדי שלי.....לא זוכר כלום!!

הדחקה?
אולי....
מה שבטוח......
הוא עד היום בסוג של פוסט טראומה.....

מזל שהתחלף הבוס.......