בלוגים הגיג על שיחרור (בהשראת חג החירות הקופץ עלינו לטובה...)

כניסה ל- סווינגרס
זכור אותי
שכחתם סיסמה?
שחזור סיסמה
נא להקיש את המייל איתו נרשמתם לאתר.
סיסמה חדשה תישלח למייל שלכם.
את הסיסמה תוכלו תמיד לשנות בעריכת הפרופיל שבאיזור האישי
המשך
חזרה לכניסת לקוחות

בלוגים

 
 
הגיג על שיחרור (בהשראת חג החירות הקופץ עלינו לטובה...)
פורסם ב - 18/04/2011 בשעה 03:06
גבר: בן -53
איזור: גוש דן והשרון
"נו, מתי כבר יגיע תורי?" - חלף בה הרהור הבוקר היומיומי, בעודה מסמנת עוד קו בטבלת היאוש.

יודעת היא שאחרות שהיו כלואות ביחד איתה, כבר השתחררו להן לחופשי.
זוכרת את צעקות שמחת השיחרור ששמעה מרחוק כשאותן עמיתות הגיעו לשער היציאה...
זוכרת את הקינאה בהן...

לא פעם ראתה היא 2 אצבעות מסתוריות מסמנות לה - בואי איתנו ונשחרר אותך,
אבל היא לא התפתתה...
חשבה אף להתחמק בשקט בשקט החוצה, בחסות האדים וזרם המקלחת הממוקד,
אבל התאפקה...
רצתה היא להשתחרר באופן חוקי, על אמת...
לא מוכנה לוותר על צעקת השיחרור עליה עבדה כל יום בתירגולי פיתוח קול...

כמו בכל פעם שמתקרב רגע השיחרור של מישהי מהכלואות, החל לפתע רחש של התרגשות במסדרונות.
אלא שהפעם הרחש הגיע בשעה שהיתה שונה מהרגיל...

"496351, תתכונני לצאת..." - הדהד קולו של הכרוז.
"496351 - זו אני" - התרגשה היא.
וכמו שתירגלו אותה עוד מיומה הראשון,
לבשה היא את אפוד הציפה ונעמדה בפתח תאה,
מוכנה להיות מובלת אל האור...

שאון מים שוצפים נשמע מרחוק והתקרב במהירות לעברה...
מחייכת, נתנה היא לגל המים השוצפים לשאת אותה במסדרונות החשוכים...
פנתה היא שמאלה.. וימינה... ולמטה... ולמעלה...
נחבטת בעדינות בקירות המסדרונות הרכים...
מרגישה איך הקירות רוטטים בנגיעתה בהם...
סחרחורת נעימה בדך לשיחרור...
אבל כמה ארוכה היא הדרך? כמה בירוקרטיה?
רוצה כבר לראות את האור... לשחרר את צעקת החופש המיתולוגית...

עוד פניה ימינה... לופ קטן... מעבר במסדרון צר...
פליק פלאק עם צוקאהארה לפינאלה מרשים...
ואז הרגישה איך היא נורית כמטח זיקוקים לעבר החופש,
משחררת ומסלסלת את צעקת ההתפרקות הארוכה של חייה...
צעקה שהיתה שווה את כל הגוגל-מוגלים ששתתה מידי יום...

הביטה היא לאחור לראות היכן היתה כלואה זמן כה רב.
מתוך הסינוור של האור שהיכה בה,
ראתה חיוך צחור שיניים...
זוג עיניים נוצצות...
וגוף נשי בוהק מזיעה כורע על שולחן פיקניק בלב יער,
כשגבר מתנשף מאחור בצמוד לגוף...

ובטרם התפוגגה לה באויר האביבי של צהרי היום,
שמעה היא את האשה הכורעת על שולחן הפיקניק,
ממלמלת תוך סידור הנשימה:
"יייווו........
כזאת עוד לא היתה לי..."

(-;
למעלה
תגובות
בניית אתרים tqsoft

חילופי זוגות | סווינגרס | תנאי שירות | הצהרת פרטיות | אודות | הבלוג של שרון | על הקהילה | אינדקס אתרים | טיפים להצלחה | כתבו עלינו | צרו קשר הרשמה |