בלוגים תקועים באי ודאות

כניסה ל- סווינגרס
זכור אותי
שכחתם סיסמה?
שחזור סיסמה
נא להקיש את המייל איתו נרשמתם לאתר.
סיסמה חדשה תישלח למייל שלכם.
את הסיסמה תוכלו תמיד לשנות בעריכת הפרופיל שבאיזור האישי
המשך
חזרה לכניסת לקוחות

בלוגים

 
 
תקועים באי ודאות
פורסם ב - 23/04/2011 בשעה 22:02
זוג: בן -42 בת - 35
איזור: גוש דן והשרון
התחלנו להתקדם וגם להשתלט על הז'רגון המקצועי. אנחנו יודעים לדבר ולשאול את חברינו להתכתבויות על אפשרויות שונות: זוג לצפיה בלבד, חדרים נפרדים, חלל אחד, מגע בין הנשים בלבד... נתקלנו באנשים שדחינו, בכאלה שדחו אותנו, נתקלנו במתחזה (או אולי יותר מאחד?...) ופיתחנו חשדות והתמודדנו גם מול חשדותיהם של אחרים. התמודדנו עם ההתרגשות ודפיקות הלב שבשיחות הראשונות והחלפת התמונות, ובמיוחד בהתרגשות הגדולה שבהיחשפות במצלמת אינטרנט.
פגשנו ובחנו עוד ועוד פרופילים ולמדנו מהם ממה להזהר ואיך להתקרב ולגשש...
ועדיין לא קרה שום דבר שתורגם לפגישה, או אפילו לשיחת טלפון.
כשהיה רצון מצדנו, הצד השני היסס והתקפל, כשהיה רצון מצידם – אנחנו היססנו והתקפלנו. אני רואה בזה התקפלות זמנית בחלק מהמקרים, התקפלות למטרת עיבוד ומחשבה. אבל האינסטינקט להזהר, להתקפל, להסמיק ולגמגם, מתנגש עם ההיגיון שאומר שכאשר מדובר בסיטואציה חדשה ולא מוכרת צריך לקפוץ למים. לא צריך לקפוץ ישר למים העמוקים, אפשר גם עם מצופים: ללכת למסיבה עם ביגוד מלא, לפגוש זוג לדייט ראשוני להתרשמות בלבד, אפשר אפילו לטבול את הרגל במים בשלב ראשון ורק לדבר בטלפון... אבל אפילו זה עוד לא קרה.
היה שלב ש"חזרנו אחורה" כביכול, וחשבנו אולי עדיף ללכת כצעד ראשון דווקא עם אישה לבד, ולא עם זוג. זאת הייתה טעות, כי אין בלהיות עם אישה שום דבר שמקל עלינו, ככל הנראה. דווקא עם זוג ישנו הפוטנציאל של משהו רגוע ושוויוני יותר, של ארוע חברתי שיכול גם ללבוש את הגוון המיני אם וכאשר מוכנים.
שאלנו את עצמנו כמה פעמים, אם אולי אנחנו בעצם לא מוכנים. אולי אנחנו לא בשלים לשאת את המתח הזה במערכת יחסים שלנו, אולי יש שדים שיקפצו החוצה אם נעיר אותם ממרבצם בכל מיני צעדים מבלבלים. אנחנו אפילו לא יודעים להגדיר בעצמנו "קוים אדומים" או "קודים", כי כל-כך קשה אפילו לדמיין את הסיטואציה הזאת בראש ולחשוב מה יהיה נוח ומה יהיה לא נוח.
חדרים נפרדים? מצד אחד יכול להיות פתרון סולידי, ומצד שני זה צעד שקורה להפרדת כוחות, ולניתוק ממקור ביטחון – מבן/בת הזוג דווקא בסיטואציה שבה הולכים אל הלא נודע.
חלל אחד? ומה אם אני לא אעמוד במראה של האהוב/ה שלי נוגע/ת במישהו/י אחר/ת?
ומה זה בכלל יכול לעשות לנו?
משתררת דממה לנוכח כל השאלות האלה, שאנחנו שואלים אחד את השני. אחרי שפתחנו פתח, והרגשנו כבר את החופש נושב בפנים, קשה לסגור את הדלת שכבר ראינו אותה נפתחת, כמעט מספיק כדי להושיט יד, למרות שההססנות והזהירות אומרות שאנחנו לא בשלים עדיין לעבור טלטלה כל-כך חזקה בזוגיות. אבל המחשבה על משהו חדש ומרענן, אתגר שנעבור ביחד, הדליקה אותנו כל-כך וגרמה לנו לראות פתאום בכל מקום סביבנו פוטנציאל לריגוש, וכל יציאה הפכה להיות מעניינת דרך הפרספקטיבה החדשה שקיבלנו להסתכל על אנשים סביבנו... ואז פתאום חוזרים לניוטרל, אחרי אחרי התנופה של ההתחלה, ולא ברור איך להמשיך מכאן.
היינו רוצים מישהו להתייעץ ולשאול, איך להתחיל ומה כדאי לעשות וממה כדאי להזהר. אני יודעת שהתשובות נמצאות בתוכנו ובינינו, אבל משום מה אנחנו לא מצליחים למצוא אותן אלא רק להסתבך יותר ויותר ברגשות שלא ברורים לנו.




למעלה
תגובות
אלדין   24/04/2011 07:06
hotss   24/04/2011 08:48
neer   24/04/2011 11:06
מיזוגים   24/04/2011 13:32
רק יחד   26/04/2011 02:22
M and M   26/04/2011 13:13
priasur   28/04/2011 18:27
לוהטת מתשוקה   02/05/2011 19:20
מזמזמין   13/05/2011 19:19
בניית אתרים tqsoft

חילופי זוגות | סווינגרס | תנאי שירות | הצהרת פרטיות | אודות | הבלוג של שרון | על הקהילה | אינדקס אתרים | טיפים להצלחה | כתבו עלינו | צרו קשר הרשמה |