בלוגים הפנטזיה.....חלק ראשון.....בלי תגובות לא יהייה חלק שני:)

כניסה ל- סווינגרס
זכור אותי
שכחתם סיסמה?
שחזור סיסמה
נא להקיש את המייל איתו נרשמתם לאתר.
סיסמה חדשה תישלח למייל שלכם.
את הסיסמה תוכלו תמיד לשנות בעריכת הפרופיל שבאיזור האישי
המשך
חזרה לכניסת לקוחות

בלוגים

 
 
הפנטזיה.....חלק ראשון.....בלי תגובות לא יהייה חלק שני:)
פורסם ב - 06/11/2012 בשעה 12:22
גבר: בן -40
איזור: רחובות ודרומה
אחד הדברים הכיפיים בנסיעות עבודה ארוכות לחו"ל, הם סופי השבוע.
בסופי השבוע יש לך זמן להסתכל קצת מסביב וליהנות מהשהות במקום זר, מהנופים ומהאווירה הכללית שבימי העבודה אתה מספיק רק לטעום מעט מהם.
בכלל, אני לא מאלה שתשמעו אותם מקטרים על הנסיעות התכופות שלהם לחו"ל ושבשלב מסוים זה מתחיל להימאס וכו'.
אני אוהב את הנסיעות הללו ונהנה כמעט מכל רגע.
בנסיעתי האחרונה, בעטיה נעדרתי מכאן בחודש האחרון חרשתי לא מעט את אירופה הצפונית.
הנסיעה הייתה מוצלחת ועמדתי בכל יעדיה וכמו שכתבתי למעלה, גם הספקתי לטייל לא מעט.
ביום שישי האחרון סגרתי עסקה די גדולה בזלצבורג, אוסטריה ופגישתי הבאה נקבעה ליום שני במינכן.
החלטתי, בעצה אחת עם אחד ממלווי המקומיים, שטפן לעשות את הנסיעה במכונית תוך כדי סיור בחבל טירול המדהים ביופיו.
יצאנו לדרך בבוקרו של יום שבת במכונית החברה של שטפן.
הדרך הייתה מדהימה ביופייה, עם טירות ואגמים לכל אורכה.
בילינו את הלילה במלון השוכן בתוך טירה קסומה שנדמתה כלקוחה מאגדות האחים גרים.
למחרת המשכנו בטיול.
הגענו לעיר מדהימה בשם אינסברוק וטיילנו בה בכרכרה רתומה לסוס, אכלנו עוגת זאכר אשר אין כמותה
ובשעות הצהריים, שמנו פעמינו לכיוון מינכן.
כבר ביציאה מאינסברוק, החל הכביש להיות עמוס.
"ככה זה בכל סוף שבוע" הסביר לי שטפן "הגרמנים מאוד אוהבים לטייל באוסטריה והיום הם חוזרים הביתה".
כשהגענו לגבול, ליד הר בשם צוגשפיצה, החלה התנועה להזדחל ממש.
ארוחת הצהריים והזחילה האיטית החלו לתת בי את אותותיהם ולאחר שביקשתי את סליחתו של שטפן הנוהג ברכב, נפלה עלי תרדמה עמוקה.
טראחחח, נזרקתי קדימה ולפני שהספקתי להבין מה קורה, שמעתי בום נוסף ונזרקתי לאחור.
"אההה שייסה" קילל שטפן בשפת אמו.
התעוררתי לגמרי וכבר הבנתי שהיינו הממרח בסנדביץ' של תאונת השרשרת.
יצאנו מהאוטו, כדי לעמוד את הנזק (ואני חשבתי לעצמי: "מעניין אם יהיו פה מכות").
המכונית של שטפן נראתה זוועה, מעוכה מלפנים ומאחור.
הנהג בו נכנסנו היה גברתן עם מבט מטומטם שנראה די משועשע מכל הסיטואציה.
מהמכונית שנכנסה בנו, ב.מ.וו שחורה, יצאו שלושה אנשים, זוג מבוגר ובחרוה צעירה.
"אינטשולדיגן זי" פנה הגבר המבוגר לשטפן (משהו כמו: "יסלח לי אדוני").
לא הבנתי הרבה מהשיחה שהתנהלה בגרמנית קולחת ולהפתעתי, למרות קללותיו הנמרצות של שטפן בהתחלה, התנהלה באווירה ידידותית ונעימה.
בינתיים ניצלתי את הזמן להסתכל על שתי הנשים שיצאו מהאוטו שנכנס בנו.
האישה נראתה לא רע בכלל.
ראו עליה את השנים, אבל היא הייתה חטובה להפליא וחייכה אלי חיוך מקסים.
הבחורה הצעירה הביטה בי ללא הרף.
היא הייתה מדהימה, שיערה החלק נופל על כתפיה, תווי פניה רכים ועדינים ובעיניה מבט ממזרי מעט.
כשעמדה לידי נוכחתי שהיא גבוהה כמעט כמוני ומהפרופיל שלה למדתי כי היא נושאת בגאווה חזה גדול וישבן חטוב להפליא.
היא לבשה שמלה שהחמיאה מאוד לגזרתה.
שטפן הניח את ידו על כתפי, מקיץ אותי מהמחשבות המלוכלכות שהחלו לרוץ בראשי.
"תקשיב שחר" אמר לי "אני חייב לחכות לחברת הגרירה כי האוטו שלי לא יכול לזוז".
"אני אשאר איתך" אמרתי לו.
"לא" ענה לי "אתה צריך להתכונן לפגישה מחר".
"הם" אמר וסימן לעבר המשפחה בב.מ.וו "ייקחו אותך למלון שלך במינכן, גם כך הם נוסעים לשם".
העברתי את המזוודה שלי למכונית הב.מ.וו, נפרדתי עד מחר משטפן ונכנסתי למכונית הב.מ.וו שהייתה בעצמה חבוטה בחלקה הקדמי.
הבחורה המדהימה ישבה מאחורי אימה ואני התיישבתי מאחורי הנהג.
"היי" הצגתי את עצמי "אני שחר".
"אני זיץ, זו אשתי ביאטה ובתי ליאנה" הציג את משפחתו באנגלית עם מבטא גרמני כבד.
"אני מצטער על מה שקרה ומבטיח לך שנביא אותך למלון שלך בזמן" המשיך.
האמת שהאנגלית שלו הייתה לא רעה בכלל והוא המשיך לספר לי על הטיול שערכו, על בתו שסיממה את התיכון בהצטיינות ועכשיו היא סטודנטית מצליחה למשפטים באוניברסיטת מינכן.
בכל אותו זמן הרגשתי את מבטיה של ליאנה חוקרים אותי ללא לאות.
בכל פעם שהסטתי את מבטי לכיוונה, עשתה עצמה כאילו היא מסתכלת דרך החלון שלי ולא עלי ולרגע התחלתי לחשוב שאולי זה רק בראש שלי.
האמת שזיץ (איזה שם מצחיק, "שב" בגרמנית") לא סתם את הפה לרגע והחל להתיש אותי.
ליאנה הצילה את המצב כשאמרה לאביה משהו ממנו הצלחתי להבין רק את המילה "שלאף" שזה שינה.
זיץ אמר משהו לאשתו והם צחקקו צחוק שנשמע לי מעט עצבני, אבל לאחריו השתרר שקט.
ליאנה שחררה את חגורת הבטיחות שלה ולהפתעתי הגמורה נשכבה על צידה והניחה את ראשה על ירכי.
לאחר כמעט שלושה שבועות נטולי סקס (למרות שגם אם הייתי רק עשר שניות אחרי סקס סוער), קל להבין באיזו מהירות גופי הגיב למגע ראשה ושיערה על ירכי.
זה היה ממש לא נוח.
איברי נמתח עד כדי כאב כנגד בד הג'ינס שלבשתי.
ליאנה לא עזרה לי, בכך שכף ידה הזדחלה אל מתחת לירכי וחיבקה אותה בשתי ידיה.
הייתי כל כך מגורה עד שפחדתי שלראשונה מזה הרבה מאוד זמן אני עלול לגמור במכנסי ללא מגע ישיר באיברי.
ליאנה נטלה את כף ידי בידה הימנית והניחה אותה על שדה הרך מעל שמלתה.
ידה הרפתה מידי והחלה ללטף את איברי מעל בד הג'ינס.
בכל אותו זמן עיניה היו עצומות, אך חיוך רחב החל להתפשט על פניה כשידי החלה לטייל על גופה.
היא הרימה את ראשה מירכי ושיחררה את חגורת הבטיחות שלי.
אין לי מושג איך היא עשתה זאת, אבל תוך פחות מדקה היא הייתה עירומה בפלג גופה העליון, שדיה המלאים כל כך יפים וכל כך מזמינים.
לא חיכיתי הרבה וצללתי אל בין שדיה, מנשק ומלקק אותם.
כשלקחתי את פטמתה בפי, פלטה אנחה חלושה שהקפיצה אותי.
מבט מהיר גילה שהוריה לא שמו לב לקול שהשמיעה והמשיכו להביט על הכביש שנפתח לתנועה.
המכונית דהרה בכביש המהיר בו המהירות אינה מוגבלת ובמושב האחורי המשכנו ליאנה ואני לחגוג.
ליאנה פתחה את חגורת מכנסי ועזרה לי להוריד אותם אל ברכי ביחד עם התחתונים, משחררת את איברי הזקור עד כאב לחופשי.
בעוד ידיה מלטפות את איברי הקרוב לפיצוץ, משכתי את שמלתה כלפי מעלה, מלטף את רגליה החלקות כדי לגלות שמה שמספרים על הבחורות הגרמניות שאינן מסירות שיער מיותר, כנראה לא תופס לגביה.
כשהסטתי את תחתוניה הצידה, חושף את איברה החמים, גיליתי שהיא חלקה לגמרי.
היא הייתה כל כך חמה ונעימה למגע.
לא ידעתי ממה אני נהנה יותר, מידי המלטפות ברכות את איברי או ממגע איברה בידי.
היא הדפה אותי קלות, משכיבה אותי על גבי ונשכבה מעלי במהופך, ראשה מול איברי ורגליה סביב ראשי.
השילוב של המכונית הדוהרת על הכביש במהירות מסוכנת, הוריה הישובים מקדימה ולא מראים סימן שהם מבחינים במתרחש חצי מטר מאחורי גבם והריח של איברה הלח הזרימו בי אדרנלין מטורף.
שפתיה עטפו את איברי, ראשה נע מטה ומעלה בתנועות קצובות.
פשקתי את שפתיה התחתונות באצבעותיי ולשוני צללה לתוכה.
האנחה שנפלטה מפיה הייתה חזקה הפעם יותר מהקודמת וליבי כמעט זינק מבית החזה מהבהלה שאחזה אותי.
לא נעים להיזרק מרכב באמצע האוטוסטראדה בגרמניה ע"י אב שזה הרגע זיינת את בתו.
אבל זיץ אמר רק אמר בקול מעט נוזף לליאנה משהו ממנו הבנתי רק את המילה שווייג שפירושה להיות בשקט והמשיך כאילו לא קורה כלום.
"הם יודעים מה קורה פה" חדרה ההכרה לראשי "הם יודעים מה אני עושה עם הבת שלהם ולא אכפת להם"
המחשבה על כך הטרידה אותי, אך בו זמנית גירתה אותי אף יותר ולאחר כמה שניות בהן המשיכה ליאנה ללקק ולמצוץ אותי כששדיה המלאים נלחצים כנגד בטני, המשכתי לאכול אותה.
היא הייתה כל כך טעימה והתענגתי על כל רגע, עד שהצלחתי לעמעם מעט את תחושת התענוג באיברי, אבל כשהרטיבה את אצבעה והחלה לצייר מעגלים סביב פי הטבעת שלי, נשברתי.
היא הרגישה מה עומד לקרות ומיד סגרה פיה סביב איברי, שומרת שאף טיפה לא תברח ותלכלך את מושבי המכונית.
כמעט זעקתי מעוצמת התענוג ונדרשו ממני כוחות על אנושיים כדי לא לעשות זאת.
לאחר כמה שניות של מנוחה, דחפה את איברה אל תוך פי, מסמנת לי להמשיך.
המשכתי ברצון, אבל לא הזדקקתי לזמן רב עד שירכיה נצמדו לצידי ראשי, אוחזות בו היטב בשעה שגמרה, מיציה ניגרים על פני וגופה צונח בכבדות על גופי.
כשהרמתי את ראשי, כמעט השתבצתי.
ביאטה הביטה אל תוך עיני וחייכה.
ליאנה התנתקה ממני באחת, כאילו לא קרה כלום אך לפני שתי דקות.
הסתדרנו במקומנו והמשכנו לנסוע בדממה.
הגענו למלון בו הוזמן לי חדר.
זיץ לחץ את ידי והתנצל שוב על התאונה.
"לא נורא" צחקתי בליבי "קיבלתי פיצוי הולם על חוסר הנוחות".
ליאנה התעקשה ללוות אותי פנימה.
היא שוחחה בעבורי עם פקידת הקבלה ולקחה בשבילי את מפתחות החדר.
"אתה בחדר 315" מסרה לי את מפתחות החדר ונשקה לי נשיקה על הלחי לפרידה.
אכלתי ארוחת ערב בלובי ועליתי לחדרי להתקלח ולישון.
האמת? הייתי מותש לגמרי.
מילאתי לי אמבט חם ונעים, התפשטתי ועמדתי להיכנס אליו כאשר נשמעה דפיקה על הדלת.
שמתי על עצמי חלוק (אני מת על החלוקים הלבנים שנותנים במלונות הפאר) ופתחתי את הדלת.
"הפתעה" הייתה זו ליאנה "יש לך ביקור"
ולפני שהבנתי מה קורה, הופיעה לצידה ביאטה.
"החלטנו לפצות אותך על מה שקרה" הייתה זו ביאטה שדיברה.
אבל זה כבר סיפור אחר.

מחכה לתגובות : rak.bati@gmail.com
למעלה
תגובות
נגה@שי   07/11/2012 09:29
metuka   23/11/2012 18:22
rak.bati   26/11/2012 23:21
בניית אתרים tqsoft

חילופי זוגות | סווינגרס | תנאי שירות | הצהרת פרטיות | אודות | הבלוג של שרון | על הקהילה | אינדקס אתרים | טיפים להצלחה | כתבו עלינו | צרו קשר הרשמה |