בלוגים זו פנטזיה שלי, זו פנטזיה שלה. זה גם עונש שהיא מענישה אותי אמר אבישי לפני שזיינתי את אשתו

כניסה ל- סווינגרס
זכור אותי
שכחתם סיסמה?
שחזור סיסמה
נא להקיש את המייל איתו נרשמתם לאתר.
סיסמה חדשה תישלח למייל שלכם.
את הסיסמה תוכלו תמיד לשנות בעריכת הפרופיל שבאיזור האישי
המשך
חזרה לכניסת לקוחות

בלוגים

 
 
זו פנטזיה שלי, זו פנטזיה שלה. זה גם עונש שהיא מענישה אותי אמר אבישי לפני שזיינתי את אשתו
פורסם ב - 09/08/2019 בשעה 21:09
@customersGender@: בן -49 בת - 49
איזור: @customerlivingArea@
ביום שישי בערב ישבתי עם אבישי ורוויטל זוג חברים ותיקים ושתיתי קפה.
מאיה, זוגתי שתחיה שלחה אותי אליהם לבד, ("בלאו הכי הוא חבר שלך ואין לי
כוח לפטפוטים שלהם, תגיד להם שאני חולה...")

שתינו קפה ממכונת האספרסו החדשה שלהם, קולה, עוד קפה, ואחר כך הגיעו
המשקאות החריפים והצינגלה הריחני המסורתי של אבישי שאין לי מושג מאיפה הוא
משיג אותו, אבל תמיד הוא מתגאה שזה עלה לו כלום וכלום. לקחתי שתי שכטות
סימליות וחזרתי לקוניאק המקורי שלהם (השנים עשו טיול בקיץ בדרום צרפת
והביאו מעמק קוניאק שלושה בקבוקים).

כשאשר שלושתינו רבצנו בתנוחות גיל העשרה על הספות הלא נוחות שלהם בסלון
הודיע אבישי שהוא רוצה להגיד לי משהו רציני.

עשיתי פרצוף של... יאללה דבר כבר והצצתי לרוויטל. הצחוק המתגלגל והמסטולי
שלה נעלם ופניה הרצינו ממש כמו אצל בעלה.

"זו בקשה רצינית ואתה יכול להגיד לא, אבל... אם תגיד כן, אנחנו רוצים
שתהיה רציני עם זה עד הסוף," אמר אבישי בטון רציני, ולי זה נשמע כאילו הם
עומדים לבקש ממני לצאת למשימת ריגול בעזה. (תמיד חשדתי שאבישי עובד בשירות
הביטחון והוא תמיד הכחיש) או שהם רוצים שאלווה להם כסף.

"אנחנו רוצים ש..." וכאן שוב נעצר והלב שלי כבר החסיר פעימה. מה... הם
רוצים שאעשה להם ילד? הלוואה ממש רצינית? "נו... קדימה, אני במתח..."
דחקתי בו.

"אנחנו רוצים ש..." הוא עוד פעם נעצר והחליף מבטים לא ברורים עם אישתו.

זה כבר התחיל להמאס עלי. "רוויטל, את מוכנה לצאת רגע?" ביקשתי, מקווה
שהאינטימיות ביני לבין אבישי תפתח לו את המעצורים. רוויטל קמה ויצאה אל
חדר השינה. ראיתי אותה מציצה אלי במבט מוזר ואז סוגרת את הדלת באיטיות,
ומשאירה סדק קטן, כנראה כדי לנסות ולשמוע בכל זאת מה קורה.

"נו דבר אוטוסטרדה, אחיך מקשיב..." ולא שאני מדבר ככה בדרך כלל, אבל בין
גברים שעשו ביחד סדיר ומידי שנה קופצים לחודש בילוי בג´נין במסגרת שמ"פ יש
לפעמים ביטויים משונים כאלו.

"אל תשאל יותר מידי שאלות, אמר ופניו היו מושפלות אל הריצפה, אבל אנחנו
רוצים שתקח את רוויטל ותעשה בה... " הוא שוב נעצר, בדיוק כשזה נעשה
מעניין. "ו..." עודדתי אותו. שבמשך החודש הקרוב תעשה בה מה שאתה רוצה."
אמר ואז הביט בי במבט שלא הצלחתי לקרוא ולהבין.

"מה זאת אומרת שאקח את רוויטל ושאעשה בה מה שאני רוצה?" חזרתי על דבריו
כמו תוכי אהבל.

"בדיוק כמו שזה נשמע. תשכב איתה... תשתמש בה, אני לא יודע ואני לא רוצה
לדעת אבל... היא לרשותך. השיפחה שלך, הזונה שלך, האישה שלך... לא יודע."

"אנחנו מדברים על רוויטל אישתך?"

הוא הנהן.

"ומה היא אומרת על זה?"

"היא העלתה את השם שלך מההתחלה."

"אם אתה רוצה תשתף את מאיה, בכייף למה לא אם זה מגרה אותה."

"אני רוצה להבין משהו," לא הצלחתי לתפוס עד הסוף. "אתם שניכם רוצים שאני
אקח את רוויטל תחת חסותי ו..." הוא שוב הנהן.

"הכל?"

"המממ".

"כל כך הרבה סטיות..."

"בדיוק."

פתאום הסתחרר לי הראש. מצד אחד רוויטל שתמיד הייתה כוסית, ומצד שני מאיה
זוגתי. מכיוון אחד הזדמנות לממש את כל הפנטזיות שבעולם, קוקולד,
אדון/שיפחה סקס אקסהיביציוניזם ועוד... ומן הצד השני, העובדה כי זו אישתו
של אבישי החבר הכי טוב שלי. טאבו חד משמעי עד לערב זה.

רוויטל הופיעה פתאום ונעמדה מעלינו וברגע שראיתי אותה מסתכלת עלי ידעתי.
"תורידי את החולצה," פקדתי עליה. היא אפילו לא הסמיקה, אלא הסירה את
חולצתה מעליה נשארת עם חזיה שחורה וסקסית.

"בואי הנה," הזמנתי אותה והיא כרעה על שתי ברכיה מולי. דחפתי לה יד לתוך
החזיה ושלפתי משם שד אחד גדול, לבן וחלק. ליטפתי אותו בידי והסתכלתי על
פניה. היא רק הסתכלה עלי ללא כל הבעה.

שלפתי את השני וליטפתי גם אותו. "ואם אני לוקח אותה לתל ברוך שתעמוד שם
ותזדיין עם קליינטים?" שאלתי מבלי להפסיק מלהשתעשע עם השדיים הרכים של
רוויטל. אבישי עשה כן עם הראש.

פתאום מן הצד זה נראה לי מטורף על כל הראש. הגראס ו/או האלכוהול השפיעו
על צמד החברים שלי. "אני הולך הביתה. אני רוצה לישון על זה. אני רוצה שגם
אתם תישנו על זה, ובכל מקרה, מה שלא יהיה, מאיה חייבת להיות שותפה לזה.
ברור?"

ושניהם עשו כן עם הראש לחיוב.

הלכתי הביתה עם זיקפה כואבת. מאיה ישנה ולי לא נותר אלא להתרווח על הספה
ולשחק עם עצמי עד הסוף, ואחר כך עוד פעם. ובלילה חלמתי על רוויטל.

המשך ...

תיאורטית, נושא הגלורי הולס (Holes Glory) אמור היה להיות הפנטזיה הגברית
האולטימטיבית. אתה תוקע את הזין שלך בחור הקיר ומישהי מהצד השנית תמצוץ לך
אותו. לא מערכת יחסים, לא חיבוק של לפני או אחרי, שום דבר. רק זין בקיר
ומציצה מהצד השני. מצד שני, אם זה היה כל כך אולטימטיבי, אז איך אפשר
להסביר את העובדה שגלורי הולס זה דבר כל כך נדיר?

להומואים החיים קצת יותר קלים. יש פה ושם בארים ומועדונים שייש שם פינת
גלורי הולס מסודרת, אבל אבל לסטרייטים? זה די נדיר. בחו"ל אפשר למצוא
גלורי הולס בחנויות סקס, פאבים מיוחדים ואפילו מועדוני גלורי הולס מתמחים.
בישראל ידוע לי על שניים שלושה מקומות נסתרים המוכרים ליודעי דבר. אולי כי
גלורי הולס היא לא פנטזיה נשית אולטימטיבית, לראות זין זר שמגיח דרך הקיר
ולמצוץ אותו.

בכל מקרה, אני מכיר מקום אחד כזה בתל אביב. המקום הזה, שקוראים לו,
תחזיקו חזק, גלורי הולס, כולל חדרונים קטנים שבכניסה אליהם יש רמזור. אור
אדום: פירושו אין כאן אף אחד. אור כתום - יש בצד השני מישהי, אבל הפה שלה
תפוס (וגם החדרון). הצבע הירוק משמעו כמובן, אתה מוזמן להכנס לחדרון,
לשלשל את המכנסיים שלך למטה, להצמד לקיר ולתקוע את המה שמו שלך לתוך החור.
יש שם פה נשי פנוי לשירותך. הכניסה למקום עולה 70 ש"ח ואם המקום לא מלא,
אתה יכול להישאר בו כמה שאתה רק רוצה.

בעבר שוחחתי עם בעל המקום והסתבר שלי שלמרות שהוא משלם לכמה בחורות לעבוד
במקום, עדיין מידי יום נכנסות למקום כמה בחורות "שאתה אפילו לא היית מאמין
עליהן" (כך במלותיו) שמסתגרות באחד התאים, מפעילות את הרמזורים ו... מחכות
לאיברים שיגיחו מהחור כדי לטפל בהן.

בוודאי שהאמנתי לו. זו פנטזיה שקניתי בשבעים שקלים. מהצד השני יש מישהי
שיכולה להיות השכנה החרמנית שלי, או אולי מישהי שעובדת איתי/מולי ואולי
איזו עורכת דין צמרת שפשוט מכורה למציצות.

לקחתי לשם את רוויטל, אישתו של אבישי החבר שלי. הייתה פגישה ביום שישי
לפני שבועיים בה השניים ביקשו ממני לקחת אותה תחת חסותי למשך חודש ולעשות
איתה כל מה שאני רוצה, לממש איתה ועליה את כל הפנטזיות האפלות ביותר שלי.
לקח לי שבוע להתעשת ועוד כמה ימים לסדר את המחשבות ורק אחר כך התקשרתי
ושאלתי בנימוס אם זה עוד רלוונטי.

"חשבתי שירדת מזה" אמר לי אבישי.

"לא."

"אז קח את רוויטל," הוא אמר והעביר לה את השפופרת.

"הערב אני לוקח אותך לסיבוב" אמרתי לה לאחר ששאלתי לשלומה.

"אבל אני במחזור עכשיו..." מלמלה.

"אין שום בעיה" השבתי.

צלצלתי מלמטה ורוויטל ירדה. משנכנסה למכונית שאלתי אותה עד כמה היא
רצינית."הכי רצינית בעולם" ענתה לאחר השתהות קלה. נהגתי אל קצה העיר שם
בחסות החשיכה שלפתי את מה ששלפתי ונתתי לה לטפל בי. היא כמובן השאירה טעם
טוב לעוד ואז נסענו בשתיקה רועמת לתל אביב אל מועדון הגלורי הולס.

נכנסתי יחד אתה אל התא ולחצתי על הכפתור הירוק. תוך דקה בצבץ לו דרך חור
בקיר זין לא גדול ולא קטן, לא שמן ולא רזה. "קדימה," עודדתי את רוויטל
שנתנה בי איזה מבט לא ברור. היא העבירה יד על שפתיה ואז כרעה והצמידה את
פיה אל הזין, טועמת אותו קלות ולאט לאט מחדירה את כולו לפיה.

כאשר החל לפלוט שלפה אותו מפיה ונתנה לו לטפטף על הרצפה.

אחרי שלוש דקות הופיע עוד זין הפעם גדול ומרשים יותר. רוויטל לקחה אוויר
ושוב ירדה אליו. ראשה היפה נע קדימה ואחורה לאורכו.

עמדתי בה והסתכלתי על האישה של החבר הכי טוב שלי עומדת על הברכיים ומוצצת
לגברים אלמוניים את הזין. היו רגעים בהם זה גירה אותי באחרים השתעממתי.
אחרי שעה יצאתי מהחנות ונעצרתי ליד איזו פיצוציה והזמנתי אספרסו. שתיתי את
הקפה להנאתי וחשבתי על רוויטל שמוצצת ברגעים אלו. ואז זה בא. פתאום
התחרמנתי בצורה שלא ניתן לתאר.

השארתי חצי כוס מלאה וחזרתי אל הגלורי הולס. נכנסתי היישר לתא של רוויטל
שלא הפסיקה למצוץ, המראה של הראש המתולתל הגוחן על זין אלמוני, הפעם גדול
ועבה במיוחד וזאת במצוותי שיגע אותי לגמרי. שלפתי את הזין שלי והתחלתי
לאונן. תוך דקה גמרתי.

כאשר סיימה עם הזין, משכתי אותה איתי ושנינו יצאנו לאוויר הלילה הקר.

הזמנתי אותה לקפה ונסענו בחזרה הביתה. שתיקה ארוכה ומביכה שהתמזגה עם
ייסורי המצפון שלי.

כאשר יצאה מהמכונית רכנה אלי רוויטל ונשקה אותי ללחיי. "תודה תודה על
הכל. אני מחכה כבר לפעם הבאה."

המשך ...

באתי אתמול בערב לקחת את רוויטל לסיבוב. לא שהיו לי רעיונות מיוחדים
לגביה, אבל משהו ניצת בתוכי. כשנכנסתי אליהם היו שניהם, אבישי ורוויטל
בבגדי בית, שרועים מול הטלביזיה, עייפים ומנומנמים.

"תתלבשי," זרקתי לרוויטל, "אנחנו יוצאים".

ללא אומר קמה מהספה, נסגרה בחדר השינה ויצאה אחרי חמש דקות בג´ינס
משופשף, חולצה אדומה הדוקה שמבליטה לה את השדיים ושיער אסוף בקוקו. "לא
מתאים לי הג´ינס, היום את צריכה חצאית".

היא הסמיקה לרגע ואז נכנסה שוב לחדר ויצאה אחרי שתי דקות עם חצאית שחורה
ארוכה. "עכשיו בסדר?"

התקרבתי אליה באיטיות ואז הדפתי אותה בכוח אל הקיר. הרמתי את החצאית כלפי
מעלה כדי למצוא אותה לובשת תחתונים לבנים. "הם מיותרים לחלוטין," אמרתי
ומיד התכופפתי החדרתי שתי ידיים דרך הבד העבה ושלשלתי את התחתונים. "עכשיו
הרבה יותר טוב!"

במכונית שאלה אותי לאן אני לוקח אותה. "אני עוד לא יודע בדיוק..." עצרתי
בדרך בבית מרקחת וקניתי חפיסת קונדומים.

חניתי והתחלנו לפסוע לאורך הרחוב. בדרך חלפנו על פני פאב רעשני. מוסיקה
קצבית בקעה ממנו. עלה בי רעיון. הובלתי את רוויטל אל בית סמוך שם, ליד
החניה החשוכה העמדתי נשענת אל הקיר, עומדת ברגלים פשוקות. "חכי לי כאן ואל
תזוזי".

התרחקתי כמה צעדים. היא לא משה ממקומה.

חזרתי אליה, הרמתי את החצאית ודחפתי את האצבע עמוק לתוכה. כן, היא הייתה
רטובה. לא נוזלית מידי, אך בהחלט במצב סביר. החדרתי יד נוספת דרך החולצה,
פוגש את השדיים שלה. פלשתי דרך החזיה כדי לשלוף משם שד ולמשמש את הפטמה.

"אל תזוזי," לחשתי באוזנה והמשכתי לפשפש בה, לזיין אותה בשתי אצבעות,
למחוץ את שדיה ואז התרחקתי ממנה. ידעתי שתישאר כך.

נכנסתי אל הפאב. הוא היה שם. ידעתי שיהיה שם. תמיד בפאבים כאלו נמצא על
הבאר בחור עם ראש מגולח, מעיל עור, מחייך, שותה בירה, מעשן, מספר על
זיונים ובעיקר מחכה שיקרה משהו. הערב אני הבאתי לו את הבילוי.

התיישבתי לידו, שלפתי קונדום והנחתי על השולחן. "זה בשבילך. מישהי שם
מחכה שתבוא ותזיין אותה."

הוא לא שאל שאלות מיותרות, אלא בא אחרי.

רוויטל עמדה שם שעונה על הקיר, חוששת, מצפה... הסבתי את ראשה אל הצד
השני, הרמתי לה את החצאית כלפי מעלה חושף את התחת השמנמן והחמוד.
"לרשותך..."

הוא מיד הפשיל את מכנסיו, שלף את הזין שלו (והפתיע אותי בגודלו). עטף
אותו בגומי וגישש את עצמו אל תוך רוויטל

התנוחה לא הייתה נוחה להם, אבל אבל היה ברור שככה אני רוצה. וככה אכן
היה. הוא זיין אותה במהירות, בכוח והיא נאנקה קלות ואז הוא נעצר השמיעה
גניחה קלה ויצא.

החלפנו כאפות והוא חזר אל הבאר עם סיפור לשישה הערבים הבאים.

"נהנית שרמוטה?" לחשתי על אוזנה. ואז במשיכת שיער חזקה הדפתי אותה כלפי
מטה. היא פתחה לי את המכנסיים, שלפה משם את הזין הזקור והכניסה אותו לפה.

לא נתתי לה למצוץ הרבה זמן. היא נאבקה עליו, אך אני הייתי חזק ממנה.
"נמשיך הלאה" אמרתי וסגרתי את המכנסיים.

המשכתי עם רוויטל לאורך הרחוב, אל עוד שלוש פינות חשוכות לצידם של פאבים
תל אביבים מעושנים.

רק בסוף הערב הרשיתי לה למצוץ לי עד הסוף.

המשך ...

שמתי לב שמאז שקיבלתי את אישתו של אבישי לידי, הפסקתי לבוא לראות אליו
בימי חמישי לראות משחקים של מכבי. זה לא בסדר חשבתי לעצמי, עם כל הכבוד
לאישתו ולפנטזיות שלה, שלו ושלי, אני לא רוצה לוותר על החברות בינינו.

ביום חמישי בערב, בשעה שבע וחצי התקשרתי אליו. "אני בא לראות את המשחק
אצלך. מתאים?"

"איזו שאלה, בכיף"

בשמונה וחצי הגעתי. כרגיל, פיצוחים ובירות וגם קצת פירות העונה. במהלך
המחצית הראשונה לא דיברנו בכלל. הפתיחה של מכבי הייתה גרועה, אחר כך
השתפרו קצת אבל עדיין, המשחק היה סתמי.

"אז תגיד לי, מה הקטע שלכם, שלך ושל רוויטל?"

"חיכיתי לזה," אמר מבלי להרים את העיניים מהמסך.

"פשששש... מבצע יפה... כל הכבוד," מחאנו כפיים כשבאסטון התעופף והטביע
אחרי אסיסט מופלא של וויצ´יץ.

"נו..."

"אתה יודע, רונן, זה קטע משולב. בעצם יש בזה הרבה דברים."

"כן, ו..."

"זו פנטזיה שלי, זו פנטזיה שלה. זה גם עונש שהיא מענישה אותי..."

"ובכל זאת, בחרת בי, החבר הכי טוב שלך שיקח את אישתך וישפיל אותה, ישחק
בה, ישתמש בה... אני, ראבק, לא סתם בן אדם מהרחוב."

"אם היית אומר שאתה לא מסכים לזה לא היינו הולכים על זה, אבל ידענו
שתסכים."

"אז בקיצור אתה אומר שאתם משתמשים בי כדי לממש עונש ופנטזיות?"

"בדיוק."

"ומאיפה אתם ידעתם או יודעים מה אני אעשה איתה?"

"לא ידענו, אבל ככל שזה יותר קיצוני ככה זה יותר טוב גם לי, גם לה ועד
כמה שאני מבין גם לך."

לא יכולתי שלא להסכים.

"דרך אגב, אמרתם חודש. עברו מאז שלושה שבועות ולא הספקתי הרבה..."

"כן, בדיוק היום דיברנו על זה. תמשיך עד שימאס לך, או עד שימאס לנו." הוא
חייך.

"איפה רוויטל עכשיו?"

"לא יודע, בטח רואה טלביזיה בחדר השינה."

חיכיתי עד למחצית ואז כאשר אבישי הלך להכין לנו קפה, ניגשתי אל חדר
השינה. רוויטל שכבה שם וזיפזפה בטלביזיה. כשראתה אותי שלחה לי חיוך קטן,
"חיכיתי לך".

"שמעת את השיחה שלי עם אבישי?"

"כן."

"טוב אז תתפשטי ותבואי לסלון." ובאותו הרגע הרגשתי שייש קשר הדוק בין
ה´טוב´ לבין ה"תתפשטי ותבואי לסלון´.

המחצית השניה החלה עם קפה שחור עם הל, בדיוק כמו שאני אוהב ורוויטל
שנכנסה ערומה לסלון. שמתי לב לחילופי החיוכים בין השניים. הם קצת הרגיזו
אותי.

"תרדי על ארבע!" הוריתי לה והעמדתי אותה על השטיח לפני עם הפנים אל
הטלביזיה כאשר אחוריה פונים אלי.

"אל תזוזי!" פקדתי ועם נגיעות קלות ברגל גרמתי לה לפשק את הרגליים עוד
יותר.

כשדחפתי אצבע לתוך הכוס שלה הרגשתי עד כמה שהיא רטובה. "תראה מה זה,"
צחקקתי אל אבישי. רוקנתי את הצלחת של הפיסטוקים לאלו של הקשיו והנחתי על
הריצפה, בדיוק מתחת לכוס של רוויטל. "לפחות שלא תקלקלי את השטיח..."

במשך כל הרבע השלישי לא עשיתי שום דבר חוץ מלתקוע לה לפעמים אצבע, לשחק
לה עם הדגדגן ולהניח לה. היא הייתה מגורה אש. גם לי עמד כמו אני לא יודע
מה. לא ראיתי את אבישי, אבל נדמה לי שגם הוא היה מחורמן ובכל זאת, המשכנו
לצפות במשחק של מכבי בלי להגיד מילה.

"תביא איזה מלפפון בריא מהמטבח, " ביקשתי ממנו בהפסקת הרבע.

הוא קם ממקומו והלך אל המטבח. בינתיים עוד הספקתי לקרוא אליו, "עדיף
שלושה".

הוא חזר אחרי דקה עם שלושה מלפפונים גדולים ועסיסיים.

הם היו קרים מאוד ולכן ליקקתי אותם בפי כדי לנסות ולחמם אותם מעט וכשנמאס
לי פשוט תקעתי אחד בכוס של רוויטל השני בתחת שלה. דחפתי את שניהם עמוק
לתוכה. היא כמובן לא התנגדה. את השלישי הכנסתי לתוך פיה.

עד סוף המשחק המשכתי לזיין אותה עם שני המלפפונים. היא השמיעה קולות לא
ברורים. כנראה גניחות שנבלעו במלפפון שבפיה.

אין ספק שהסיטואציה המשפילה, לעמוד כך ערומה בסלון שלה, ליד בעלה בעוד
אני דוחף לכל החורים שלה את הירקות הגדולים עשתה לה את זה ובגדול.

כשנגמר המשחק (מכבי ניצחו, אלא מה), פתחתי לעצמי את המכנסיים, הורדתי את
התחתונים וזיינתי את רוויטל בתחת.

סוף
למעלה
תגובות
בניית אתרים tqsoft

חילופי זוגות | סווינגרס | תנאי שירות | הצהרת פרטיות | אודות | הבלוג של שרון | על הקהילה | אינדקס אתרים | טיפים להצלחה | כתבו עלינו | צרו קשר הרשמה |