בלוגים פרק א. נסיעה לדרום;

כניסה ל- סווינגרס
זכור אותי
שכחתם סיסמה?
שחזור סיסמה
נא להקיש את המייל איתו נרשמתם לאתר.
סיסמה חדשה תישלח למייל שלכם.
את הסיסמה תוכלו תמיד לשנות בעריכת הפרופיל שבאיזור האישי
המשך
חזרה לכניסת לקוחות

בלוגים

 
 
פרק א. נסיעה לדרום;
פורסם ב - 21/05/2020 בשעה 18:30
גבר: בן -33
איזור: חדרה וצפונה
 זה היה עוד שבוע ארוך. בקושי ראינו אחד את השניה. הייתי בחוץ כל הזמן. בין הצפון למרכז. בין אורחים לעבודה. והגוף חם מעבודה פיזית בשמש. גם את עבדת מהבוקר עד הלילה. החופש הגדול הביא איתו עוד סיורים, פגישות וטלפונים בלי סוף. הגעת הביתה רק להתקלח להחליף בגדים, ספר כדי לנקות את הראש ולישון. לא יותר. אנחנו מחזיקים את זה ומחכים לסופ"ש. הוא מתחיל בחמישי.
אנחנו מחליטים מראש לצאת בעשר בערב.
אנחנו נהיה גמורים, אבל רוצים לישון קרוב למדבר כדי להתחיל את הטיול מוקדם, עם הזריחה. החום לא יאפשר אחרת.
את מעלה פוסט לאיזו קבוצה באמצע השבוע אם מישהו.י מחפש טרמפ לדרום. יש הרבה פונים, אבל איזה מישהו מפעם יוצר קשר ושואל אם יכול להצטרף. את  זוכרת שיש לכןם היכרות שטחית כלשהי חמימה, אבל תמיד רצית להכיר יותר. ההודעות הדיגיטליות יוצרות דינמיקה שמצמצמת את הזרות. הוא לא בטוח מה הוא הולך לעשות בדרום אבל ישמח להתחיל בטרמפ עם חברה טובה.
את אוספת אותו, מזיעה ודי שבורה ומגלה שגם מעבר למסך נעים גם לראות אותו. את מתעוררת קצת.
אתןם מגיעים לכאן. התיק כבר מוכן ואת נכנסת רק למקלחת. אני מכין לי ולו קפה כדי להכיר קצת. הוא בסדר. אנחנו חולקים ג'וינט קטן, בזמן שאני מכין לך אחד גדול לדרך.
את לובשת שמלה נוחה, נטולת לבוש מתחתיה. חם ואין צורך. יש חופש.
אנחנו מתחילים בנסיעה. את מתיישבת מקדימה ומארגנת לנו מוזיקה טובה. השיחה זורמת ואת פותחת את הסיגריה ומעבירה בינך לבינו. הראש שלך מתחיל להסתחרר, מהול בעייפות טובה. את שואלת אותי מתי אני עושה הפסקה לתדלוק וקפה. אני שואל אותך מה את צריכה ואת עונה לי שצריכה רגע להשתין וגם לעבור אחורה כדי לנוח קצת. אנחנו כבר בראשית המדבר. אני פונה לדרך אפר ועוצר בחושך מוחלט. רק פנסי הרכב מאירים. את נותנת לי את לסיים את הסיגריה ויוצאת החוצה. את מפתיעה אותנו וניגשת לסוף אלומת האור של הפנסים. המקום היחידי שנוכל לראות אותך.
את כורעת עם הגב אלינו ומרימה את השמלה. אני לוקח שאיפה ארוכה מסיגריה ומסתכל עליו. שנינו מישרים אליך מבט. אנחנו רואים את שיפולי הישבן שלך ומתחתייך ניגרת שלולית לא קטנה. את מתרוממת ומסדרת את השמלה.
כשאת חוזרת לרכב ופונה למושב האחורי הוא שואל אותך אם לעבור קדימה. "אין צורך, רק תהיה נוח" את אומרת לו ומוציאה כרית מהמטען. את מושיטה לו את הכרית ומנחה אותו לשבת עם הגב לדלת. את מזדחלת פנימה, הוא בחצי שכיבה, חצי ישיבה ואת מוצאת דרך בין הרגליים שלו. את עם הגב אליו. קצת נשענת, קצת נצמדת. את מרגישה אותו מתקשה תחתייך, לאורך הגב. הוא מפתיע אותך. כמה הוא קשה, גדול בהרבה ממה שדמיינת לעצמך. אנחנו מקשקשים עוד קצת. שניכןם מדברים קצת שטויות. הסיגריה, העייפות והחרמנות. את מחכה שנגיע לחלק בו אין פנסים בכלל. אנחנו ממשיכים ומדרימים, הרכב מתעקל בין רכסי גיר וכורכר, אין נפש חיה. אני מקדימה והפלייליסט על ביטים קצובים ושקטים. את מושיטה אל עצמך יד. בהתחלה בלי ניע. רטוב ודביק שם. את תוהה אם רטובה גם מהעצירה שלנו. כשכבר לא מסוגלת יותר להתאפק את מפסקת  ומקפלת את הרגליים לצדדים. את מתחילה לאונן, למעלה, ויורדת מהנקודה לשפתיים. הכל רך ורטוב. את נאנחת בקצב משלך, נשימות מדודות.
אני מסתכל אחורה ורואה אותך פתוחה עד הסוף עם רגל על המשענת של המושב הקדמי. הידיים שלו מונחות לצדדים, קצת נוגע בבטן, יד מלטפת ירך פסוקה. המבט שלי חוזר לכביש.
את ממשיכה לאונן. הכל נעים לך. השכיבה, המגע המהוסס, אני על ההגה והמגע שלך בעצמך.
אני שובר את הדממה לרגע ופונה אליו. תעזור לה. תחזיק אותה. הוא לא מבין ומתבלבל קצת עם הידיים.
את משקיטה אותו רגע במגע יד אל יד. את לוקחת את ימין שלו ועוזרת לו להכניס אותה מתחת לשמלה. את מובילה אותה שתהיה מתחת לשדייך נוגעים לא נוגעים. את מניחה את העטינים שלך מעליה ומהדקת אותה.
את לוקחת את כף ידו השנייה ומניחה על גרונך. לכל אורכו. את מרגישה את כל כף ידו אוחזת בך. את מניחה יד על יד לרגע כדי להרגיע אותו, להדגים שאפשר קצת יותר.
את חוזרת לעצמך. הפעם מכניסה פנימה, אצבע אחרי אצבע. הן כבר ארבע. את מרגישה אותו מחבק ומצמיד אותך בכוח אליו. את מרגישה כמה הוא צריך אותך. את מתחילה לזיין את עצמך בכוח. את מדמיינת אותו בועל אותך בכוח מאחורה, בתחת, מולי, בנוף המדבר. מדמיינת איך הוא משתמש בגוף שלך, בתחת שלך כדי לפרוק.
את שופכת גלים על המושב, והרכב מתחיל להריח ממך. גונחת וצורחת ברכב באמצע שום מקום, עד שהוא מתחיל להדק את היד על הגרון והאוויר מתחיל להיגמר. את רוצה שימלא אותך בכמות לא נגמרת של זרע. את רוצה שיצא ממך מרוקן ומלוכלך משאריות ממך. להשאיר לו תזכורת, כדי שיחזור. את גומרת וקורסת. הוא לא יצליח להרדם, לפחות עד סוף הנסיעה.
למעלה
תגובות
בניית אתרים tqsoft

חילופי זוגות | סווינגרס | תנאי שירות | הצהרת פרטיות | אודות | הבלוג של שרון | על הקהילה | אינדקס אתרים | טיפים להצלחה | כתבו עלינו | צרו קשר הרשמה |

חילופי זוגות