בלוגים סיפור לשעת ערב.

בלוגים

גבר: בן - 28 איזור: ירושלים והסביבה

סיפור לשעת ערב.

פורסם ב - 05/01/2021 בשעה 18:16
אני עומדת מול דלת הדירה שלך מתרגשת. כל היום חיכיתי לרגע הזה. כל כך התגעגעתי אלייך. אני לא יכולה להסביר בשום דרך את הכמיהה אלייך וההתמכרות שלי אלייך. אתה פותח לי את הדלת עם החיוך היפה שלך ונותן לי חיבוק חזק. אני נמסה לתוך הזרועות החזקות שלך ומסניפה את הריח המוכר. כמה שהתגעגעתי לגופך החם ולקולך המהפנט עם טיפטיפונת מבטא רוסי שכובש אותי כל פעם מחדש. לאחר שיחת חולין קצרה פתאום המבט שלך משתנה. אתה קם מישיבתך בקצה הספה וניגש אליי. אתה מלטף לי את השיער מלמעלה עד הלחיים, אוחז בפניי ומנשק אותי בחוזקה. נשיקה ארוכה וטעימה. אני מתחילה להיעלם ולהפוך לשלולית. כל המחשבות שלי מתפוגגות. אתה יודע שאני לא מסוגלת לעמוד בפני הנשיקות שלך. אתה מתנתק ממני ומצווה עליי לעמוד באמצע החדר ולהתפשט. אני מבצעת את פקודתך כמו החיילת הטובה שלך. אתה מספר לי שלמדת קשירה חדשה ומעניינת. אני מתלהבת. אתה מוציא מתיק ההפתעות שלך את החבלים ואת מכסה העיניים האדום. הדבר האחרון שאני רואה לפני שעיניי נעצמות הוא המבט השובב והזומם שלך. אני מרגישה את פיתולי החבלים שהופכים אותי ליצירת אומנות. הקשירה שלך מחזיקה את הידיים שלי מאחורי הגב ועוטפת את השדיים שלי. אני מנסה להזיז את הידיים שלי ולא מצליחה. זאת הקשירה הכי הדוקה שלך עד עכשיו. אין לי שום דרך לברוח. "כנועה שלי.." אתה לוחש לי באוזן. צמרמורת עוברת לאורך כל גופי. האף שלך מחליק לי על הצוואר והצמרמורת לא מפסיקה. "עכשיו את כלואה בחבלים שלי. אני אעשה אתך כל מה שאני רוצה. אתעלל בך איך שאני רוצה. ואת לא תוכלי להתנגד. עכשיו את חפץ לשימושי. הבנת ? שיפחה יפייפיה שלי?" "הבנתי, אדוני" אני אומרת ובולעת את הרוק. הפחד משתלב בהתרגשות והשתוקקות שלי אלייך. הדבר היחיד שאני יודעת בצורה מוחלטת הוא שהערב אני אבקר בגן עדן.

למעלה