בעיות הקיימות עם חילופי זוגות

 

בעיות הקיימות עם חילופי זוגות

 


צוינו מספר בעיות עיקריות במחקר. שש מתוך הבעיות היותר שכיחות באורח חיים של חילופי זוגות נידונות כאן.
 
הפחד מהעברת מחלות מין
כאשר נתבקשו לציין את החסרון הגדול ביותר שיש לחילופי זוגות, הסיבה מספר 1 במחקרו של (Jenks 1992) הייתה הפחד לחטוף מחלת מין.
מחקר קודם שנעשה על ידי (Murstein et al (1985 דיווח על כך ש- 33% מהבעלים ו- 10% מהרעיות פחדו מ- VD  (מחלת מין).
לאחרונה מחלת האיידס הגיעה לחזית הקדמית כסיבה לא לעסוק בחילופי זוגות. במחקר משנת 1992, אשר העריך את השפעת האיידס על הסווינגרים נמצא, באורח מפתיע משהו, כי הסווינגרים ביטאו, בדרך כלל, רק פחד מתון של הידבקות ב- HIV  (תוצאה ממוצעת של 2.6 על סולם של 5 נקודות). 
 
בסביבות 58% ביטאו לפחות פחד מסוים מהידבקות באיידס (Jenks, 1992). בניגוד לכך, סקר ארצי אשר דווח על ידי(Quinley (1988, מצא כי רק 13% מהמשיבים דיווחו על כך שהם היו לפחות "מודאגים למדי" מהמחלה. 
 
לכן, למרות שהמספר עבור הסווינגרים שמבצעים חילופי זוגות אינו גבוה כמו שמישהו היה מצפה, הוא גבוה יותר מהמדגם האקראי של אמריקאים בוגרים שנבדקו.
כמעט 22% ציינו שהם הכירו מישהו שהיה נגוע באיידס: אולם, תופעת הסווינגינג לא הוזכרה כסיבה לכך שאנשים אלו נדבקו בחיידק. 
 
אלו שהכירו מישהו שנפטר מהמחלה, ביטאו פחד גדול יותר לגבי עצמם (Jenks, 1992). נמצא כי פעילות חילופי זוגות אינה מעלה את אחוז ההדבקות באיידס אלא את הפחד מהידבקות במחלה.
בישראל המצב אף יותר טוב והלוקים במחלות מין בכלל וב HIV בפרט לא דווחו כי סווינגרים שעוסקים באורח חיים של חילופי זוגות היוו קבוצת סיכון.
 
יותר מ- 62% אמרו שהם שינו את התנהגויותיהם בגלל הפחד מפני האיידס. שני השינויים שהוזכרו הכי הרבה היו עצם היותם זהירים יותר בבחירה עם מי הם עסקו בחילופי זוגות וקיום יחסי מין בטוחים יותר (למשל: שימוש בקונדומים). 
כמעט 7% אמרו שהם פרשו מחילופי זוגות בגלל מגיפת האיידס. 
 
לבסוף, שליש אמרו שהם לא שינו אף אחד מההרגלים שלהם ומתוך המשיבים הללו, יותר משליש אמרו ששום דבר, אפילו לא האיידס, יגרמו להם להשתנות ולהתנזר מחילופי זוגות.
לכן נראה כי הסווינגרים נראו כמכירים בקטלניות של המחלה, אך רבים מהם הרגישו שהסלקטיביות שלהם בשותפים שלהם לחילופי זוגות וקיום "יחסי מין בטוחים" הקטינו את הסיכון שלהם להידבק באיידס. 
נוסף על כך, רק מיעוט מהם הכירו מישהו שנפטר מאיידס ומתוכם, רובם ציינו כי האדם שנפטר היה הומוסקסואל ולא עסק בחילופי זוגות. 
יתכן שגורמים אלו התאחדו יחד בכדי ליצור לא יותר מאשר פחד מתון מהידבקות במחלה.
 
מציאת אנשים
זה כולל מציאת האנשים הנכונים איתם יבצעו חילופי זוגות. 
אנשים רבים ציינו שהיה קשה למצוא זוג אטרקטיבי אחר או זוג נוסף איתם היו להם תחומי עניין משותפים (Jenks, 1986).
 
קנאה
למרות שהסווינגרים במחקרו של (Jenks (1985c היו הרבה פחות קנאים מאשר האנשים הלא סווינגרים, זה לא היה נכון לגבי כולם. 
לכן, להיות קנאי לשותפו של האחד, להימשך לאחרים, ו/או לקיים יחסי מין עם אחרים, נחשבו על ידי 13% כבעיה (Jenks, 1986). 
 
(Stinnett & Birdsong (1978 גם כן דנו בגורם זה כבעיה. 
אם כן, חילופי זוגות מבוצעים אצל אנשים שרגש הקנאה נמצא בשליטה הרבה יותר מזוגות שאינם חווים חילופי זוגות.
 
חרדה מדחיה
חרדה שמקורה באמונות בנוגע לביצוע מיני, יכולה להיות בעיה במסגרת חילופי זוגות. (Bartell 1971) דיווח על כך שרק 25% מהגברים מסוגלים להגיע לזקפה על בסיס סדיר במסגרת מסיבת חילופי זוגות גדולה. 
כמו כן, בזמן שתחושת נחשקות מבחינה מינית הינו יתרון של הסווינגינג, הצד האחר של המטבע היא החרדה או הפחד שאף אחד לא ימצא אותו/אותה מושכים.
 
פחד מחשיפה ציבורית
מכיוון שתופעת חילופי זוגות הינה פעילות "סוטה" אדם צריך תמיד להישמר מפני חשיפה. 
דאגה זו עשויה להתקיים לאורך כל הדרך החל מילדיהם ועד לשכניהם ומעסיקיהם (Stinnett & Birdsong, 1978).
 
גורמי הזמן
תופעת חילופי זוגות הרבה פעמים באה לשלוט בחייו של האדם ( Stinnett & Birdsong, 1978).
חילופי זוגות הינה התמכרות לכל דבר ועניין והשליטה על מרחב מיני זה הינה אקוטית מעין כמוה.

עוד כתבות שיכולות לעניין אותך…