אבל רק שתדע... אני משוייכת לאדון

כה היה משפט הפתיחה של התכתבותנו - אבל רק שתדע... אני משוייכת לאדון. אם להודות על האמת ... המשפט הזה עורר אצלי תגובה אמביוולנטית...מחד, באופן אישי אף פעם לא התחברתי לשליטה מנטאלית ולכן נוצרה בקרבי תחושת רתיעה, ומאידך סקרנות .... סקרנות שאינה יודעת שובע מהו...וחמור מכך, מהולה באתגר וביצר כיבוש קדמוני. אין טעם להכחיש, בסופו של יום אני ניאנדרטל אחרי ויכוח קצר בין המלאך ובין השטן שעל כתפיי, לשם שינוי, ידו של הראשון הייתה על העליונה, וחמקתי מההתכתבות באדיבות... ואז נשלח מספר טלפון... תתקשר. כמובן שבהיעדר עמוד שדרה, חייגתי מיד... והשיחה קלחה וזרמה. אינטליגנטית, רהוטה וחדה כתער... הגברת...כמו שאני אוהב. ברקע התקופה, וכדי להוסיף מימד היסטורי לסיפורי, אציין שבאותם הימים ממש, סדרת ספרים וסרט אחד מדובר על גוונים, עשו שמות בארצינו הקטנטונת ... גל עכור של אלפי אדונים שטף את חופינו, כולם לפתע נהיו dom, שולטים מנוסים בעלי כלבות, תרים אחר sub.... בלה בלה בלה. לכן... קושיותי לא הופנו רק כלפיה על מנת לתהות על קנקנה, אלא גם ואולי בעיקר על מנת להבין את אופי הקשר שלה עם אדונה. ככל הנראה, לא היה מדובר בקשר גורדי, היות וקבענו להיפגש אצלה למחרת בערב... עד מועד הפגישה, במסגרת החלפת התמונות המסורתית, דאגה הגברת לשלוח לי תמונות עם אביזרים שונים שלא הותירו כל מקום לספק ...ועלי להודות שהיה לה ארסנל מרשים. היא כמובן הקפידה על הגינונים המקובלים - כינתה אותי אדון ואת עצמה כלבה... כך שידעתי שאני לפתחה של פגישה מעניינת, אבל זה לא באמת הכין אותי להפתעה שציפתה לי .... הגעתי לביתה. נקשתי בחוזקה על דלתה. היא זעקה שהיא במקלחת ושאני מוזמן להיכנס. הכנתי לעצמי כוס קפה והתיישבתי בציפייה דרוכה... תוהה כיצד תצא הגברת מהמקלחת. למגינת ליבי היא יצאה בלבוש מלא ולא במלוא הדרה... אני רואה שאדון סתיו עצמאי, סיננה והתיישבה מולי. השיחה קלחה וזרמה... אדונים וכלבות, bdsm, ניסיון עבר ולבסוף גבולות וסייגים. ייאמר לזכותה של הגברת, שלפחות במישור הדקלרטיבי לא היו לה סייגים רבים. ואז היא שאלה מה הן ההנחיות שלי... רק אחת השבתי... אל תקראי לי אדון סתיו :) סארקזם זו ברכה וקללה ידידיי. מצד אחד זה מעטה מבורך של שיריון ששומר על האגו שלך מכל משמר ומצד שני רובצת עלייך קללת המודעות העצמית...אבל עד כאן פסיכולוגיה בגרוש להפעם... ובחזרה לעלילה... כנהוג במחוזותינו...ציידתי את הגברת ברמזור.... אדום - להפסיק מיד... להלן safe word, כתום - להאט ולמתן, וירוק - מילה מיותרת לחלוטין אם אתם שואלים אותי :) .... להגביר קצב. ואז, לאחר שסיימנו לדוש בדקויות המשפטיות, התפננו לסשן... לדאבוני כי רב אני לא יכול לפרט כאן את כל קורותינו מטעמי ג׳נטלמניות... אבל אומר זאת כך... מה רבה היתה הפתעתי שעוד בטרם הונף השוט בפעם הראשונה... המילה ״אדום״ פילחה את חלל האוויר... מיותר לציין שהפסקנו מיד... הגברת היתה מעט נבוכה מהעניין, אבל עטפתי אותה בזרועותיי ודיברתי על ליבה. דווקא אז, אחרי שיצא המרצע מהשק, נדמה היה שאבן נגולה מעל ליבה ובהדרגה היא התמסרה למגע ידיי. אבל בכך לא תמו הגילויים המרעישים לערב זה... עבורי, גם השיחה שאחרי הייתה מרתקת... קיבלתי שיעור משמעותי לחיים על הפער שקיים בין מרומי הדימוי והתפישה העצמיים ובין קרקע המציאות... לבקשתה, במפגשינו הבאים ... ניסיתי לעזור לה לצמצם פער זה :)