אור בקצה המנהרה { ? }

מתוך כל התקופה בה אני רשומה כאן, ומתוך עשרות ואפילו מאות הודעות שהתיבה שלי הכילה.. הוא המיוחד והמרגש מכולם. נגע {בי} הכי חזק. מההודעה הראשונה ממנו, לפני כ 4 חודשים.. עד היום- מעולם לא נפגשנו. מישהו שכנראה הכי הצלחתי "לגעת" בו: בתוכן שלי שבפרופיל, ובבלוגים שהעליתי לכאן. כי בכל זאת.. לא היו בינינו יותר מדי התכתבויות.. אבל היו מספיק כדי שארגיש כאילו אני והוא מכירים שנים. כל הודעה שלו אלי, נגעה בי חזק. היתה אחרת. לא מהסגנון המוכר. הרגשתי שגם הוא כותב כמוני- מהלב. לא מחרטט. לא מתייפיף. לא מתנשא. פשוט כותב אלי לתיבה במילים את מה שהרגיש, את מה שגרמתי לו, בכתיבה, להרגיש. קלע בול לתכונות האופי שבי. כתב דברים שגרמו לי להרהר, לחשוב מעבר למה שהכרתי בעצמ י. וואללה, הבן אדם מחדש לי דברים.. על עצמי. ובכלל. מעולם לא ביקש ממני טלפון אפילו. ובטח שלא תמונות. אהבתי. הוא איחל לי שנה מלאה בהגשמה. כיבד את רצוני. הוא חידש לי ש"כתיבה" היא לא נסיון.. היא הכל מלבד הנסיון. אהבתי.. זה באמת נכון! לפני כן חשבתי אחרת.. הוא סיכם לי { ודאי לא התכוון} הרבה אכזבות ונפילות שחוויתי, במשפט אחד: "מי שלא מבין אותך- לא יכול להכיל אותך". כי כל מה שהספקתי לחוות עד היום- מתחיל ונגמר במשפט זה. נדמה לי שבבלוג הראשון שהעליתי לכאן, כתבתי שורה או 2 על העובדה שאני מחפשת X אך בכתובת הלא נכונה. ושכנראה שימיי כאן לא יותר מספורים.. כך באמת הרגשתי- אבל כנראה שהאתר הזה מיוחד ושונה. אגב.. מה שבאמת ייחלתי לי, בינתיים לא קרה, אבל בחרתי להמשיך להיות כאן מסיבות שונות ונוספות שכבר היו לי. שלשום צילמתי זוג שהזמין אותי.. כשבדרך חזור הביתה פתחתי את התיבה, מהפון, וההודעות ממנו היו מהראשונות והמעטות שהצצתי.. בכל זאת, הייתי באמצע נהיגה. השבתי לו מבלי לסכור על מי מדובר.. חשבתי שזה מישהו חדש.. בדיעבד, הבנתי שזה שוב הוא. כתב לי לראשונה ב 10-09-15. יום למחרת היו המון התכתבויות בינינו. 12.09 ו 13.09 שלח לי ברכה לשנה החדשה. כעבור כשבועיים כתב לי שוב. הפעם רק שאל אם אני ממשיכה בכתיבה. כל זה, כשלי לא יצא להשיב לו. כעבור חודש וקצת (נובמבר 15) כתב שוב. ושלשום, כחודשיים כמעט אחרי.. כתב שוב.. ותפס אותי בדיוק בדרכי הביתה מהעבודה. והפעם .. כתב שהכתיבה שלי מחרמנת אותו.. שעת לילה מאוחרת. הבטתי אל הירח.. והוא, כמו אותו הבחור שכתב ונגע בי הכי חזק.. הקסים והפנט.גם כששניהם לא היו קרובים אלי פיזית. וגם כשהוא, הירח- לא היה בשיא עוצמתו ויופיו: עגול לבן ומושלם.. ירח מלא. עצרתי את רכבי בצד, שלפתי את המצלמה וצילמתי אותו.. ממשיכה את דרכי הביתה מתקדמת שלב עם זה שכתב.. חלק ראשון בינתיים מהלילה המיוחד הזה.. בו גם צילמתי ושבו התמלאתי בהמון השראה מהבחור המיוחד והמקורי הזה.