אילו הייתה לי מכונת זמן

אילו הייתה לי מכונת זמן לא היה לי ספק לאן אני רוצה להשתגר ליער, בבוקר, ביו העצים על מגבות ישירות אל בין זרועותיך להשכיב אותך ברכות על המגבת שתפריד בינך לבין הקוצים, חולה לנשק אותך ולהתחכך בך עד שהמכנס נרטב לי עד הברך לעודד, להכניס אותך אלי לרדת על שתיים, על ארבע, הראש באדמה, ושוב על שתיים יושבת על ברכיך ונשענת אחורה על מוצקות חזך ראשי מתלפך אחורה צוואר לצוואר בהתאמה מושלמת ואז השיגור הזה אל השמיים, רגע יחיד בחיי שאיבדתי הכרה וקולך שמגיע אלי ממרחקים :"של מי את?!" יש לך בכלל ספק? איזה בלאגן שעשינו שם, היער לא הבין מאיפה זה בא לו