איש עם עקרונות של ברזל

רציתי שתחשוב על אותה אישה.שידיה טהורות ודעתה טלית שכולה תכלת. רוח סערה פרצה את חלונות בייתי.והביאה עימה ריחות אהבה מביית אחר. נמלאתי אושר.אושר שהביא איתו הקייץ,הים,והיום הצטרפו רוחות של סתיו הממשמש ובא. מעולם אין לדעת איך נוצרות שעות קסומות של אהבה אחרת. השתוקקיות מסוג זה נקראות בדכי ללא הרף. והנה אישה מפזרת פסוקים,אלוהיי שמת אותי כאותה אישה שנפלה לרגליי החי.שם בקדמת עדן. עם הפרי האסור מולי .ובלי לדעת מהו טעמו.אני נופלת להתרחשויות אסורות. רוצה את ידו הזרה.עטורת ורידים בולטים.שדמם יעצור מלזרום,בנשימות נאתקות .ובדפיקות לב מואצות. שגם הוא יפול לרגליי אותה חיה שאינה חושקת יותר בלהיות פרפר יפה וססגוני.אלא אישה . אישה שדמותה אינה מתרוצצת מול מראה בלבחור לה שמלה.או נעליים או תסרוקת. אישה שתענוד לצווארה הנאה מחרוזת פנינים אשר ישאירו רק את הרושם לגבירה מכובדת. ואלבש ואתעטף לכבודו בבגש שאינו נראה .בגד עם ארומה משכרת. בושם ,רק בושם אלבש עבורך. אתן לך להריח אותי.להריח את נשימותיי,להריח את חייקי,את נבכיי נשמתי. ארור זה היום.שהפך אותך לאיש עקרונות מברזל. ושאת חייך מפעילה רוח הקודש.ולאותה רוח רוחי שלי מתחנפת.ומנסה אני להפנותה אליי בשוחד . הסירי ,הסירי נא רוחך מעליו,ברוחי חפץ הוא,נשבי לכיווני .אני הזקוקה לרוח קדשך. ואת רוח מתרוות מראש.כי ידעת שבזה היום לא תוכל רוחך אותי לכבוש. יצריי הם רוח נגדית.הם סופה.הם הוריקן הרעב לטרוף את שבדרכו. ואני עומדת על סף דלתי.מחכה לאות אות משמיים .כאשר הלבנה טלויה שם באופק. ומחייכת אליי כמאשרת את רצונו של האיש.העומד כעת גם הוא על סף דלתו. אך קשלו רגליו.נעמדו הן כעמודיי שלמה.וידיו מלופפות בעבותות לעמודים. הוא .......רוצה אותי.רוצה אותי רכה וחכמה.רוצה אותי לבדדדדדדדדדדד על הבמה.רוצה אותי בקנאה מרובה. רוצה אותי כמו שאני .ענודה במחרוזת פנינים.ולבושה בבושם משכר בלבד. קח אותי דינננננננננוזאור איתן.אל עמק אשר שם הלבה תתפרץ מתוך הריי געש רדומים. אל יערות עד אפלים.אל נהרות שאת גדותיהם עולים שוצפים וסוערים. ושם ...... אעטוף אותך כטלית רקומה בחוטיי זהב טהור. אקשור אותך ברצועות עור התפילין שלא תחמוק.ואמרח אותך בשמן .שמן בניחוחות ששימש ונמשך רק על כהנים.ואז אהייה לתותפות בין עינך. ובשערך תהה היא.אם חייך .אם ילדייך.רעיתך אהובתך. ואני אהייה לך מחוץ לשעריי התקוה שאותם סגרת בפניי בסוגר ובריח. שאת מפתחו לא זרקת לים.כי יודע אתה שסופת הוריקן אני ואאסוף כל מה ש אוכל לאסוף. אני רחב .ואני הגר .ואני גולית.ואני דבורה.לא לא נביאה אנוכי .אני הדבורה אשר תסלול עבורך את הדרך אל הצוף.אל הפרח החצוף.ולא הפרח שישן בחיקך בכל ליילה.פרח יפה .ריחני .המפיץ את ריחו באשר הוא חפץ. קינ אה זו המפעילה את דעתי על ששיש לה אותך.ולך אין אותי. לצעעעעעערי.היי שלום איש הברזל. ניסיתי לכופפך כשהיית עדיין חם.רוחות הסתיו קיררוך .וסופותיי כבר מפזרות כוחותיהן .למחוזות רחוקים. אשר לא ישובו עוד להדפק בשערייך. בברכת שנה טובה .ומי יתן ויתגשמו חלומותינו ופנטזיותינו לטובה.זיו