בין הסומק בלחיים לרטיבות בין הרגליים - הצד שלה

השחזת לשונות היא הפורפליי האולטימטיבי שלי וכשאני מוצאת שותף ראוי לצחצוח משותף, שאינו עושה שימוש במילים מאמי וכפרה חיוך קטן מעקל את שפתי. אולי הסיבה העיקרית לכך היא, שבין המקלדת שסופגת הכל ומציגה מצג שווא של דיוות סקס לוהטת למציאות הביישנית מסתתרת האמת. כמו תמיד במקום טוב באמצע. אחרי שבוע של הכרות מהוססת, הצבת יעדים אסטרטגיים ונון צדיקים לכיבוש, נפלטה מפי ההודאה בצעצוע החדש בו אני חושקת ובאימה הפרובינציאלית הכרוכה בכניסה לחנות סקס ורכישתו. באבירות חרמנית, פטרונית ומבודחת הוא הושיט ידו, קבע מקום וזמן, שלח תמונות' ניהל דיון אקדמי בדמות יתרונות וחסרונות כל דגם ובעיקר הרגיע כי הוא ינהל את השיחה, יוביל וימנע ממני 50 גוונים של ורוד בלחיים. הגיע היום. גבר חצי זר חצי מוכר אסף אותי ברכבו. ניסה להרגיע בחיוך גדול ועיניים טובות. הסתתרתי מאחורי משקפי שמש, נשמתי, שידרתי פאסון ונאבקתי בתחושה של ציפור בכלוב. סאגת חניה קצרה ואנחנו יורדים במדרגות אל החנות. לא. אני לא תמימה, בטח לא בתולה ובכל זאת המעמד בחנות מול המוכר, בעל ההכרות המוקדמת עם גיבור הסיפור! הדיונים, ההצעות מנסיון אישי ומעבר לכל, אותו גיבור גדול שרק לפני יממה הבטיח לנהל את ההצגה וכעת ישב על הכורסא עם חיוך מאוזן עד אוזן נהנה לראות אותי מלעלעת מילים, היתה מביכה עד כלות. הרמתי אליו עיניים מתחננות, יורה לעברו - הבטחת! עשו את שלהם והוא תפס פיקוד. קצת מאוחר מדי - יכולת השיפוט שלי התערערה. האביזרים, התלבושות, הגדלים, הצבעים, הרטטים, מגוון הסטיות והעינוגים גרמו לי להזיע, להתנדנד על העקבים, לחפש אחיזה, להרטיב, להסמיק, לדמיין. רוצה לא רוצה נתתי לו לגרור אותי לחדר ההלבשה, לשיחת עידוד קצרה שתוך שניות גרמה לי להיות מוצמדת לקיר, מתנשמת, נאבקת עם עצמי, מרפה, נהנית, הודפת, לא הולכת רחוק מדי, משתאה לנוכח השלת הבגדים המהירה שלו ונאחזת בכל סנטימטר בד לגופי. תיקון טעות - משתאה, נאלמת דום, גל נוסף של רטיבות, המומה לנוכח הנוכחות. לא יכולה להתעלם חייבת לבדוק במו פי יוצאת בסערה פנימית מהתא חם לי לובשת פאסון משלמת הולכים נושמת עמוק מדמיינת נרגעת ל 5 דקות הבאות