בלי תאום מפגש מיוחד

החלטנו לצאת לחופשה במדבר , צימר על שיפולי רכס ומעל נחל יבש ומדברי. הבנתי ,אני אומר לה לבעלת הצימר ,הבנתי שהמקום מבודד וזה מה שמיוחד. רצינו את השקט ,את הגוף והרבה מהמרחבים של נוף בלי סוף. שעתיים נסיעה ומתגלה עולם אחר ,בלי בתים ,בלי מכוניות ,שקט אמיתי למעט צימר שנמצא כמה עשרות מטר מימין ,מבודד גם הוא וכבר בהגעתנו ראינו אותם יושבים על מרפסת הדייק ונראה שהם עירומים או ליתר דיוק ,גם הם עירומים ,לא רק אנחנו. ככה זה רחוק ולבד במדבר. נכנסנו לערב ניפלא הכל שקט חוץ מאותם קולות ציפורים חולפות וקולות צחקוקים מהצימר המבודד הלא רחוק. ערב טוב גם לכם אמרנו לזוג שהגיע מתוך צל השקיעה ,אפשר להצטרף הוא שאל ,הבאנו חתיכת עוגה שהחלטנו לחלוק עם שכנים חדשים לשלווה.... עשינו עוד שתי כוסות תה , ישבנו ביחד כאילו והיינו חברים משכבר הימים . סיפורים צחקוקים ומהר מאוד מצאנו עצמנו מסובבים בקבוק ומשחקים משחק ילדים "אמת או חובה" . לא קבענו וגם לא ידענו שנמצא את עצמנו עם זוג שגם הוא ברח לנגב ,לשקט בצימר מבודד על אותה המיטה כל אחד עם זוגו ,ארבעה עירומים באוירה כל כך ניפלאה של מגע נעים של שקט המדבר. בבקר שהתעוררנו ארבעתנו עם חיוך שקשה היה להסתיר ,נשיקה וחיבוק וכל במבנה המבודד עם ארוחת בקר איכותית ושמש נעימה ומחשבה אודות ליילה ניפלא. עכשיו שחזרנו למרכז והזמנו מקום לחופשת הפסח ,מעניין, זה יקרה שנית ? או נשארה חוויה אחת ויחידה.