האחד שלי ❤

היה זה יום חם בסוף הקיץ הוא חיכה לי במרחק של עשר מטר מהכניסה ראיתי אותו ..נגשתי אליו..הוא חייך..אני נדלקתי!. עמדנו סנטימטרים ספורים זה מזה שפתיו קרובות הבל פיו על שפתי נראה שהשמיים פתחו תנורי סחרור מעל המטרופולין נתתי לו יד..הקרירות נעמה לי אצבעותי השתלבו בין אצבעותיו הרגשתי חשופה ..אולי ניכנס? אמרתי.. היה משהו אנגמטי מרגש מאוד תחושה מוזרה מסתורית מפחידה בשהות האינטימית בסביבה פומבית כל כך.. אבל הוא. הגבר שאיתי קרן אלי! המבט שלו נסך בי שלווה המגע שלו היה ענוג וממכר אינטלגנציה מושלמת עטופה בגוף יפה מצודד שאי אפשר להתנתק ממנו. היום אני חושבת שכשאני והוא נפגשנו היינו כמו גיבורי העל מהסרטים של מארוול הצלחנו לממש יחד רגעים מרהיבים של וירטואזיות במרחב הפיזיולוגי. האחד שלי, או מיי גאד! האחד שהוא המקור לכל זה, החשמל התוסס הדופק החום האדרנלין שממריץ את החיים והדם שזורם בגוף הייתי חייבת אותו באינסטינקט בלתי נשלט. רציתי אותו גבר חסון חתיך חזק דומיננטי הייתי חייבת אותו בר מימוש להתנעה לאנרגיה של הבראשית להרגעת היצר הגוף אלמנט הפחד של התוהו ובוהו ההתרגשות הדחף הרגש התשוקה הטירוף כשהכל זה הוא בהינף יד הוא ואני קיום שכולו רגיעה. מידי פעם בלילות אני מוצאת את עצמי פותחת את היומן מדפדפת בתמונות מהרהרת בו על האחד שלי שאורב לי במרווח הזמן שבין הרצון לסיפוקו.