הגיג על ארכיטקטורה מודרנית

- "את תעמדי מפושקת על 2 כסאות גבוהים ואני אהיה עם לשוני מתחתך" - "הפוזה הזו קטנה עלי. הגמישות שלי יכולה להוביל לתנוחות שרק חלמת עליהן" כך התחיל הדו שיח האס.אמ.אסי הזה. דו שיח בו מיקמנו רגליים בזויות מוזרות... ניתלנו הפוכים על סולמות שבדיים... הקמנו מגדלים של פופים צבעוניים... התגרנו בחוקי הגרביטציה... ראשינו לא ידעו אם מחוברים הם לצואר או לירך... הכנו שירטוטים מדוייקים עם מידות ומשקלים... וכבר היינו בדרך למהנדסי הטכניון לקבלת אישורי בניית תנוחות חריגות... אבל אני יודע שברגע בו ניפגש, לא נתאפק. כל תוכניות הארכיטקטורה המודרנית הזו, יכנסו מיידית (אבל זמנית) למגירה ואנחנו פשוט נבנה את הנאתנו על בסיס בניה תכלסית, נקיה, פשוטה... עם חדרי תשוקה גבוהי תקרה, חלונות חיוך גדולים ומרפסות פתוחות לצעקות משוחררות. מין עונג באוהאוס בסיסי ויפה שכזה... (-;