הגיג על הסתדרות העובדים החדשה

לו הייתי אוקיאנוגרף - עבודת המחקר שלי היתה מתבססת על תופעת הזרמים החמים באוקיינוס חרמנותך... לו היית מעצבת גרפית - עיצובייך היו מבוססים על מסלול קווי העונג שאצבעותייך משרטטות על גופי... לו הייתי מכונאי - היית מקבלת טיפול תחזוקה אישי, יומיומי, כולל בדיקת שמן-מים... לו היית רואת חשבון - הייתי רוצה להיות המספר הכי מורכב אותו תבדקי לעומק... לו הייתי מזכיר מנכ"לית - מידי בוקר, ביחד עם הקפה, הייתי מתזקר את עצמי לתוכך, על שולחנך... לו היית קונדיטורית - היית לוקחת אותנו כחומרי גלם משובחים ואופה עוגת שכבות בטעמים פראיים... אבל אני לא מכונאי או מזכיר... את לא מעצבת או רואת חשבון... ולמרות תלונות השכנים, אנחנו גם לא זמרי אופרה... אנחנו בכלל שייכים לכוחות ההצלה... כי כשהתקף חרמנות אותי תוקף ונשימתי לא סדירה - את מגיעה כפאראמדיקית לבדוק דופק, להבחין שחסרה לי דפיקה ולעשות לי החייאה... וכשבך בוערת אש המאיימת לגרום לכויות זמניות בשפיותך - אני מגיע ככבאי סתום שאף פעם לא יזכה בתואר "כבאי מצטיין", עקב ליבוי האש בחומרי בעירה במקום מים... (-;