היא יודעת מה הוא צריך עכשיו...

היא יודעת מה הוא צריך עכשיו הוא חוזר לרכבו אחרי יום ארוך ועמוס במיוחד... היא ממתינה שם... ברכבה, מול רכבו. היא מביטה בו צועד לרכבו... אין לו שמץ של מושג שהיא שם. הוא פותח את הדלת... מניח את התיק ומתיישב. היא מביטה בו כאשר הוא לוקח נשימה עמוקה בעיניים עצומות... הוא מניע את רכבו, היא מסמנת לו עם האורות של רכבה... הוא מביט אך לא מבין עדיין... מדליק את אורות רכבו וכבר כמעט לוחץ על דוושת הגז כדי לסוע משם... היא מסמנת שוב... כמה הבהובים באורות הגבוהים... הוא מביט שוב. נדמה לו שזה רכב כמו שלה אבל עדיין לא מתאר לעצמו שזו היא... היא מכבה את האורות, מוציאה את המפתחות מהסוויץ', ופותחת את הדלת... הוא עדיין לא מזהה אבל מביט... כאילו מבין שזה קשור אליו... היא יוצאת מהרכב... נעלי עקב שחורות עם עקב דק וגבוה, שמלת מיני שחורה וצמודה, שיערה פזור... הוא מזהה את שיערה.... מביט בה המום. היא צועדת לרכבו בצעדים איטיים... נותנת לו זמן להביט בה... פותחת את הדלת שליד הנהג ומתיישבת. "מה את עושה פה?" הוא שואל המום. היא מחייכת אליו אך לא עונה. "מותק אין לי זמן, אני חייב להגיע הביתה. מה את עושה פה?". "אני לא פה בשבילי. אני פה בשבילך!!" היא אומרת ומחייכת אליו. הוא מביט בה ועדיין לא מבין. היא מנסה להסביר... "כל היום הרגשתי שמשהו עובר עליך...היה לך יום קשה. סמוך עליי...אני יודעת מה אתה צריך עכשיו. תוך כמה דקות אתה יוצא מכאן..." הוא שותק. הוא שוב המום מכך שהיא מכירה אותו כל כך... היא שולחת את ידה למכנסיו... הוא נותן לה... פותחת את המכנס ומכניסה את ידה... היא יודעת שאין לה הרבה זמן... היא לא באה לשחק משחקים. היא פה כדי להרגיע אותו. בדיוק כמו שהוא צריך. היא אוחזת באיברו ומתכופפת... מכניסה אותו לפיה... בלי משחקים... מוצצת, שואבת, יונקת, מעמידה אותו עם לשונה... הוא נאנח. ידו בשיערה... הוא מכאיב לה... היא נהנית מזה... אוהבת לכאוב עבורו. היא מוציאה אותו מפיה ומרימה את ראשה... הוא מביט בה... לא מבין מה קורה... רוצה שהיא תמשיך... רוצה לפרוק את זעמו בפיה... אבל היא מכירה אותו... יודעת מה הוא צריך... ולגמור בפיה לא ירגיע אותו. היא יוצאת מהרכב והוא שוב לא מבין... היא ניגשת לדלת שלו ופותחת אותה... מושיטה לו את ידה... הוא חושש... לא רוצה לצאת מהרכב כי מפחד שיראו אותם... אבל היא מחייכת אליו... מרגיעה אותו... היא יודעת שיש סיכון אבל השעה כבר מאוחרת... חושך מוחלט בחניון... הוא יוצא מהרכב בעקבותיה והם צועדים כמה צעדים קטנים אל מאחורי רכבו... היא נשענת על הרכב שלו עם גופה... בגבה אליו... היא מרימה את שמלתה וחושפת את ישבנה הערום... הוא נדרך... היא מתכופפת... הוא נצמד אליה... איברו זקוף ומוכן... היא יודעת שזה יהיה כואב וקצר... הוא נכנס... חודר אליה... במכה אחת... היא כואבת... נהנית מהכאב הזה... הוא פורק את זעמו עליה... מזיין אותה חזק... כל גופה נזרק קדימה ונחבט ברכב עם כל חדירה שלו... היא שקטה... יודעת שכך הוא צריך אותה כרגע. שקטה וכואבת. והיא נותנת לו את מה שהוא צריך בלי שיבקש. היא אוהבת אותו עד כדי כך. הוא גומר. נשימותיו חזקות ומהירות. הוא נשען על גבה כמה שניות ואז קם. יוצא מתוכה וסוגר את מכנסיו. היא מתיישרת ומכסה את ישבנה החשוף עם שמלתה. היא מסתובבת אליו. מנשקת את שפתיו נשיקה עדינה והולכת. חוזרת לרכבה ונוסעת משם. הוא נכנס לרכבו. המום. רגוע. מחויך.