רועי
המשפריצה שלוש
פורסם ב - 23/06/2014 בשעה 18:11
0
901
"אולי תזיין אותי כבר?!" היא אומרת.
"אם אזיין אותך אגמור בשניה, ואני לא רוצה לגמור. לפחות עדין לא..."
אמרתי והתאפקתי לא לשחרר מטען ענק של חרמנות לתוך פיה.
תסתובבי ותפסקי, פקדתי.
מיוזעת אך מחויכת היא הסתובבה, קיערה את גבה, ובממזרות אמרה
"אני מחכה שתמלא אותי. בוא אלי. אני לא אחכה עוד הרבה זמן"
ידעתי שברגע שאכנס אליה אגמור. הייתי על הסף כבר זמן רב.
היא סקסית, פראית, חמה ומדהימה. כמה זמן אוכל עוד להתאפק?
רציתי אותה מאוד. רציתי שימשך לעד. ההרגשה היתה עילאית, כמו תחת השפעת שיכר הרגתי את ראשי סחרחר ואת הדם זורם לו בין רגלי וממלא את איברי עד להתפקע.
עליתי על ברכי מאחוריה. פי הטבעת שלה רחב ופתוח והפות הורוד שלה נוזל על ירכיה הורודות.
החלקתי אותו פנימה באיבחה אחת. אנחה קלה נפלטה מפיה ואני דרך המראה שמולנו הצלחתי להבחיןם בחיוך רחב מתפשת על פניה.
בכל כוחי ניסית לחשוב על כל דבר מלבד ההנאה שגופי חווה. על תוכנית אימוני הכושר שלי, על חברי לעבודה, על השוטרת שניסתה להוציא ממני טלפון במסווה של בדיקה אקראית....כלום לא יכל לעונג ולעוצמת החוויה.
אז הבחנתי שעיניה עצומות ולמרות שהחיוך עדין מרוח על שפתיה היא אינה פוקחת אותם אף לא לשניה.
"מדוע את לא מסתכלת עלי מזיין אותך?, אני נהנה לראות אותך מקבלת אותי בהנאהץ אני רוצה לראות אותך מסתכל אלי מהמראה במבטך המפתה".
תשובתה הפתיעה אותי
"אני מתביישת"
"מתביישת?" שאלתי בפליאה.
"כן, אני נבוכה בחברתך"
"אין לך, יקירתי, מה להיות נבוכה" עניתי, "את הדבר המרגש ביותר שחויתי זה זמן רב",
אחזתי בשיערה הקצר בידי האחת, מושך קלות את ראשה לאחור ומרים מבטה לפנים ואת בידי השניה אחזתי את צוארה. היא התרוממה מעמידת השש על בירכיה, עודי בתוכה איברי נמחץ בין עצמות האגן.
"פיתחי את עיניך, הביטי בגופך האלוהי. הביתי בי מזיין אותך, קורע אותך, נהנה ממך.
ראי כמה טוב לי איתך, כייצד את מגרה אותי, איזו כוסית את ומה זה עושה לי"
היא פתחה והביטה, מבטינו מצטלבי במראת הארון שלה. היא באמת היתה שווה ואני באמת אהבתי כיצד מבטה נשקף עלי מהארון.
"את מדהימה ואני רוצה להמשיך לעד אבל תסלחי לי, אני חושב שאני גומר"
"כן....כן...." הנהמות עלו מגרונה
זה היה הטריגר האחרון. התפוצצתי לתוכה.
ברגשות מעורבים הוצאתי אותו מתוכה וקרסנו זה לצידה של זו על המיטה.
ידינו לא הפסיקו לגעת בגופות הרטובים מזיעה. חסרי מילים שכבנו כך במשך זמן מה.
"בפעם הבאה אביא איתי כמה מהצעצועים החביבים עלי" אמרתי.
"אני חושבת שאתה תהפוך לצעצוע החביב עלי" היא ענתה.
"אני בהחלט מקווה" נשקתי לה ברכות, "בהחלט מקווה"
תוכן הבלוג