ה"ענק הירוק" או במילים אמיתיות וכנות - הקנאה

כמה שנלחמתי בעברי הרחוק ברגשי הקנאה שבערו בי, ללא כל סיבה היתי מדיימנת לעצמי עולם מקביל שבו הוא מבלה את הזמן עם נשים אחרות, למרות שהוא מעולם לא הראה שום סימנים לכך, אך מתחתית הביטחון העצמי שלי, היה לי נוח לספק לעצמי סיפורים, כי אם אני לא אוהבת את עצמי, אז מי מסוגל לאהוב אותי ומדוע? ואם אני מכוערת בעייני למה שהוא יימשך אלי? חלפו להם השנים, רזיתי, התחטבתי והופ הביטחון בשמיים, התבגרתי והתאהבתי בעצמי והוא מצידו (למרות שמכחיש זאת) התאהב בי לראשונה קשות, ראה לא רק את אם ילדיו אלא אשה במלוא עוצמתה, סקסית ומינית שאפשר להגיע איתה לשיאים שאחרים רק חולמים עליהם. במהלך השנים גם הגענו לכאן, ואי אפשר להגיד שאנו סובלים כאן, כבר מספר שנים שכאן ובאמת שהחוויה היא מהממת עבור שנינו, זה רק שיפר את יחסנו והקפיץ אותם עוד כמה רמות. והנה לאחר כל השנים שאנו כאן, פתאום אני מביטה בו במפגש האחרון, רואה אותו מתנהל מול האשה, משחק את המשחק והענק הירוק הרדום מתעורר לאט לאט, פתאום נדמה לי שאם זה בא לו כלכך בקלות בעולם הזה, זה יכול לקרות גם בחוץ כשלא נהיה ביחד, והפחדים מציפים אותי ושוב מגלגלת לעצמי סיפור בראש פרי דמיוני ושוב אני שם. מתעוררת על עצמי, מדברת איתו כי אין כמו פתיחות כדי להתגבר על מכשולים, והוא מבין ואומר את כל המילים הנכונות. מרדים את הענק הירוק ומחזיר את האשה שהוא אוהב...אני כותבת כאן, במקום היחידי שהוא שלי...להזכיר לעצמי שלפעמים הכל באמת בראש שלי ואני באמת האחת והיחידה כשאנחנו חוזרים הביתה מבילוי של שיכרון חושים...עד הפעם הבאה.