הצונאמי שלי

הוא מתחיל.. בגלים קטנים קטנים.. שם.. במרכז הבטן שלי.... הוא הולך ומתהווה... ולאט לאט.. הגלים הקטנים קטנים.. הופכים גדולים יותר... וחזקים יותר... ועם כל רגע שעובר... הגל צובר לו עוד תאוצה... יותר מהיר... יותר גבוה... והגוף... כבר נסחף כולו בקצב של הגל הזה.. שלי... כולו שבוי, בתחושות האלה.. הנפלאות.. של הגל הזה שלי... ואי אפשר יותר להכיל אותו... והגוף, מתחיל לרעוד... בקצב שלו... מחכה רק להגעה של הגל.. לחוף, למקום הזה.. שבו... ההפוצצות של הגל.. תגרום להצפה... ולצרחת נצחון. הצונאמי... שלי :)