התמסרות לפנטזיה בלתת ולקחת

התמסרות; העברת הכדור למגרש היריב; שיתוף פעולה בהעברת כוח הממסר לגורם אחר; נתינה, שעבוד, חופש, אמון, ביטול העדפה עצמית. בעקבות החופש החלבי המרכך, השיחות המעניינות בערב החג אצל החברים המופלאים ולאחריהן הדינמיקה עם לילו, לה-לנו והוא-לה מזדקר לי מצב רוח של התמסרות. פינגפונג בכדור הנפש שמזגזג בנשמה, לעיתים יוצא לחלל לטובת הכלל, ומי שמושיטה יד לאחוז בכדור להקפיצו במגרשה ולתעתע בו מולי זוכה לפתיחות משתפכת המעוררת התמסרות. זה מן מוזה מהפנטת הפותחת צוהר לצורך מיידי ותקווה המשכית שלרוב מפנה כעבור זמן את עורפה ומתרחקת אל מול חלון ההזדמנויות שמצר עלי ונסגר עד למוד התמסרות חדש שנולד אי שם בהפתעה. אני אוהב לדמיין את תחושת הלישה של הכדור הזה בתחנת הממסר. את הרגע בו הרוב המזערי עובר את קו האמצע למגרש המשחקים של השכן. מכירים את זה שיש לך פנטזיה תקועה בראש והיא משתלטת חזק על יום שלם? איך פתאום זה מחלחל ואתה חושב על הניואנסים הקטנים שסובבים את הפנטזיה? אתה בטח מכיר את זה שככל שאתה יותר חרמן ומרגיש את הזרמים סביב הזין, אותה פנטזיה לובשת צורה ומלל יותר ממשיים. ואתה לא רוצה לתת לה לחמוק שלא תיגמר אז אתה מושך את החרמנות אפילו ליום נוסף ואולי קצת יותר על ידי אי גמירה. מכירה את זה שהפנטזיה מחרמנת את המוח וממציאה יותר פרטים והחרמנות גוברת ומפיחה חיים בפנטזיה במעגל של היזון חוזר? אני מכיר את זה שכבר מאד רוצה את כל מה שבראש יופיע כבר כאן מולי, נוגע, מדבר, מרגיש, ממשש. כל כך ממשי ברוחי שאני כבר מוכן לעשות הכל כדי שיתממש, כדי לחוות את כל הטעמים האלו מהתבשיל שהראש והגירוי הפיזי רקחו יחדיו. מוכן להתמסרות שהפנטזיה דורשת ממני כשותפתי, הדרישות המתגברות ומתגרות מצד שותפי, רק כדי שתישאר עוד קצת, שלא תעלם. מכירה את זה? איך הרטיבות זולגת והפעירות דורשת והפעימות בחלל הגוף מתגברות ולא מאפשרות לך להבחין אם הן נוקשות בבטן, בלב או שמקורן בכוס? וזה כבר כמה ימים שהפנטזיה מחוללת סביבך וצובטת ומייסרת ומענגת בעצם היותה שלך, ואנחנו מקריבים שעות רבות להתארח בקירבה ולהקריב את עצמנו באופן טוטאלי על מזבחה אותו אנחנו בנינו. מכירים את זה שבשניה שבחרתם לגמור הכל מצטמק והפנטזיה נשאבת לחור החשוך ממנו הערנו אותה?! כאילו והתביישנו בחברתה, כאילו ייבשנו את תוחלתה בנו. כל מה שהיינו מוכנים לעשות למענה, כל הציות לרצונה ולמידותיה נידחים על הסף לאחר שהשתחררנו וגמרנו. מכירים שאחרי כל כך הרבה רעש ופרטים וצבעים במוח אתם שוקעים לשקט ואיתכם שוקעים הדמיונות שעוררו אותכם כל כך וגרמו לאור הגדול להתרחש? כמו להמשיך לצפות בפורנו אחרי הפורקן.