"זונה טובה"

שלוש לפנות בוקר. אני עולה מהר במדרגות מנסה לברוח מהידיים שלו המצליפות לי על הטוסיק. בסלון מתפשטת מכל בגדיי, מחכה להוראה ממנו. אבל את המילים החליפה ארשת הפנים הרצינית והוא מושך אותי בשיער ישר לתוך המקלחת, מושיב אותי על ברכיי ומפשיל את מכנסיו. אני מחכה. מסתכלת ישר לתוך עיניו הטורפות ומיד חוטפת סטירה. אני אוהבת את המבט הזה בעיניים שלו, המבט הנוקב, המרוכז. הוא מחזיק את הזין שלו ואני כבר יודעת לבד לפתוח את הפה, אבל אני בוחנת גבולות. כאילו שאני הילדה הקטנה שלו. "תפתחי את הפה, זונה" הוא יורה מילים ששוברות את השקט. זונה, כן, אני זונה. והשתן שלו יוצא, ממלא את פי ונשפך על גופי, עולה לי לראש וכמה שאני מיוחמת. אני מלקקת לו את קצה הזין, את טיפת השתן האחרונה שעומדת תלויה. משתוקקת לאישור להכניס את כולו לפה שלי. "לסלון", הוא זורק לאוויר מילה אחת קצרה שאומרת הכל. אני קמה על רגליי והאצבע שלו מורה מיד לכיוון הרצפה ומסבירה לי שהדרך לסלון היא על ארבע. אני זוחלת לאט לפינה שלי, הברכיים שלי מקישות על הפרקט המחוספס. הוא נעמד מעליי וגבו מופנה אליי, אני מתרוממת על הברכיים ועם שתי ידיי מפסקת את ישבניו ודוחפת את לשוני פנימה, פולטת אנחה מיוסרת של ייחום שמתגבר. נעים לי. הוא מתנתק ממני ונשכב על הספה, ואני זוחלת את דרכי אליו, והנה עכשיו אני מקבלת אותו לתוכי מגובש במלוא הדרו ועוצמתו. שוב הוא מקרב את ידו אל הפנים שלי ואני באינסטינקט עוצמת עיניים. אבל לא. הפעם הוא מלטף. "זונה טובה", מרוקן את עצמו לתוכי.