כשיבוא המחר ... וגליו של הזמן ישטפו את חופיך, האם עוד תזכור? האם את שמי על לוח ליבך תשמור? את רגעי החיבה והחום שחלקנו, את כל המילים שטרם אמרנו, חברתי לשיר לשמור על מדף... כקולו של הים מהדהד בתוך צדף, וטומן בחובו געגוע נוגה לאדווה רחוקה, למגע, לליטוף, הסוחף את חושיי במחול של טירוף . ושירי הוא תפילה חרישית, הוא תקווה!

זכרול של אהבה...