חשיפה ראשונית: לחיות במורכבות

יש פער מורכב שקשה להסביר למי שלא חווה אותו - החפיפה בין שגרה לא יציבה, כאוטית אך טובה במהותה במציאות, לבין צורך פנימי, כמעט פיזי, במתח מנטלי, בריגוש ובמילים שיש בהן חשמל. הקושי להחזיק את המורכבות הזו בלי לפגוע במה שנבנה במאמץ רב הביא אותי להבנה ולבחירה מודעת. הבחירה היא לתחום את הדברים באופן חד וברור למרחב המילולי. מתוך כנות מלאה מול עצמי, להבין שהמטרה היא לא לפרק מסגרות, אלא להסכים להכיר בצורך ולהעניק לו ביטוי מבוקר. המילים והכתיבה הופכות להיות הצינור שדרכו הדמיון והמתח מקבלים מקום, בלי לטשטש גבולות ובלי לשלם מחירים קשים במציאות. התקווה היא בעיקר פנימית - ללמוד לחיות בשלום עם המורכבות הזו כרגע, לתת לגיטימציה לצורך, ולאפשר לשפה ולמחשבה להיות המקום שבו הדברים ניזונים ומקבלים נפח.