יומנה של סווינגרית מתחילה - הגשמת פנטזיה - חלק א׳

וואו וואו אם חברותיי הנשואות היו שואלות אותי האם כדאי לפתוח את הזוגיות? הייתי אומרת להן - תלוי מתי. מתי לא? * אם זה נעשה בכדי למלא חוסר. * אם אין חברות אמיתית בין בני הזוג. * אם אחד רוצה והשני לא. * אם אין תקשורת שעובדים עליה (לא חייב מושלם כי זה משתפר עם הזמן). * בטח יש עוד למה לא.. זה בסופו של דבר בור ללא תחתית. אז מתי ולמה כן? * אם אתם זוג שעבר תלאות ביחד - ובואו, כשאני אומרת תלאות אני מתכוונת פאקינג שיט של תלאות. ועדיין נשארתם יחד. * אם הצלחתם, בדרך נס, לא להרים ידיים אחד מהשנייה ואחרי כל התלאות מהסעיף הקודם ועדיין יש ביניכם תשוקה. * אם נקודת המבט העכשווית שלכם היא - אנחנו רוצים להפתיע את החיים, כי חאלס הבנו את הקטע חיים פה פעם אחת (מי יודע מה נהיה גלגול הבא, אצלי זה בכל מקרה הגלגול האחרון).. אז תנו לנו חוויות מעניינות, שמחות, מרגשות, מענגות, מצחיקות. כאלו שאפשר לצחוק עליהן 20 שנים אחורה או להיזכר באיזה רגע סופר סקסי במקרה שלנו. אז איך היה? הנה אני טובה בסחור סחור, גיבובי מילים, הסברים, טענות, פרשנויות ועוד.. ״ספרי הכללל נו הכל״ ל׳ דורשת. אנחנו על כוס יין והיא מחכה לשמוע ג׳וס. ועוד ג׳וס. כי הנה אחרי שני מפגשים שהיו לא בשלים. נפגשנו עם סינגל. כן.. כמובן שדיברנו על זה והעדפנו זוג אבל רצה הגורל (נשבעת יד מכוונת ממש) קבעה שזה יהיה לא אחר מאשר יניב. מעבר למילים שהוחלפו בנינו, נראה לי ששיגעתי אותו לא מעט, אני מאתגרת, בוחנת קצה, בוחנת עצבים, בוחנת אישיות, בוחנת גם כשאני מפלרטטת. והוא עבר הכל, ועוד הוסיף להפתיע. אז אחרי לילה מלא סקס מטורף עד אור הבוקר פינטזנו שיניב איתנו היה לנו ברור שזה צריך לקרות. רמת החרמנות צריכה לדעת שובע מתישהו (או שלא אל תתפסו אותי במילה תזרמו איתי). ואני הרי מחפשת הסחות דעת ידועה (עובדת על זה נשבעת), חשקה זימתי ושלחתי ליניב הודעה. הוא כבר היה מוכן.. כי הרי כמו תבשיל טוב.. כך גם הדבר הזה נבנה בנינו. ואל תטעו, לא קשר חברי, לא קשר מתעניין למדי, גם לא כזה בהתמדה (בזכותי). לא ולא. קשר שליבתו סקס, חרמנות, טקסט נוטף הבטחות, מוח מלא פנטזיות ובעיקר פורקן יצרי.