ישנה שאלה המטרידה אותי לא פעם...

וחשבתי לשתף. כולנו עושים סקס מדי פעם בפעם (אני מקווה) ובסיומו של אקט מספק נשארים לרוב וחצי תאוותנו בידינו, אופס, אינ מתכוון לכך שלא נהניינו, חלילה, אלא לעובדת הצטמצמותו של הגירעון שבאיבר הגברי לאחר הגעה לתקציב היעד :-) מה ששמאיר אותנו עם כמחציתו (נשים לא לחייך שם עכשיו, בהורדת הדגל נא לעבור לדום). ולרוב מקבלים אנו חזרה לאחר ביקור בשטחים הכבושים, משהו די רך ומתדלדל ורטוב כמי שצלח תריאטלון בזה הרגע. ועולה השאלה, איך מנגבים ? אין מדובר במנה חומוס אותה אנו מנגבים להנאתנו בתנועת חצי סיבוב מיומנת ומשליכים ללוע, אלא בעניין מביך כשלעצמו והדורש לוגיסטיקה לא פשוטה. בעבר ידענו להרגיז כל פולניה מצויה כשאר פשוט ניגבנו בוילון לפני שהלכנו, אך מאז פלאי הטכנולוגיה והחשש מלחץ פיזי בלתי מתון בכלל, הולידו לנו שלל אפשרויות, מגבת ? מגבונים ? טישו ? או מירוץ חסר פשרות במטרה להיות הראשון במקלחת ? ונניח הלכנו על טישו, האם ישנה עדיפות לסנו או חוגלה ? דו שכבתי, תלת שכבתי ? ללא טייס ? האם יש מקום לתת עדיפות לתוצרת הארץ ? שהרי פטריוטים אנו והרגע אף הצדענו בגאון במלוא איברינו... גם שאלת מס' הריבועים מטרידה, 1, 2, 3, ? לקפל מס' קיפולים ? להשאיר פתוח, או אולי לנגב לאחר שביצענו עבודת אוריגמי מהממת ? גם מגבת מעלה שאלות טריוטריאליות לא פשוטות, האם לחלוק אותה ? האם להשתמש רק בפינה לשם שימוש חוזר ? או התפלשות בה לאור מבטי הגועל של בן הזוג, שקיוה לקבל טיפה מפיסת הבד הזו ? מגבונים מעלים שאלות אתיות של ממש, המשפיעות על כל תומי החיים, עם קרם לחות ? עם בישום עדין ? רגילים ? הרי אם נפנקו (האיבר) יתר על המידה, חיש מהר ידרוש גם אפטרשייב יוקרתי, ומכאן קצרה הדרך לעניין שליחתנו להכין לו קפה.. ואם לא נפנקו כראוי, עשוי הנ"ל להגיב בזעם, לסובב את גבו אלינו, לסרב לשתף פעולה ואולי אף להגיע למצב בו יריק את נשמתו עלינו דווקא ברגעים הבלתי צפויים... ובכלל הלוגיסטיקה הנדרשת לא פעם לשם ייבוש הביצות לעיל, מעלה סוגיות אתלטיות בפני עצמן, איך מצליחים גם לנגב, גם להישאר בתנוחה בה לא תיווצר שלולית על הסדין, ומאידך להימנע מהתזה לכיוון השמיכה או הכרית האם סופו של כל אימון כושר להיגמר בכיווץ שרירים ? בכל פעם ופעם אני מוצא עצמי מתחבט בשאלות הרות גורל אלו, הגוזלות ממני את הדקות היפות של הסיגריה של אחרי ומנסה למצוא חידושים של ממש לפתרון הסוגיה, בעיקר על בסיס ניסוי וטעייה. אז בזמן שאתם חושבים ומתעמקים בסוגיה, אני אחמוק לי החוצה בשקט (והעפם, מזהיר מראש, אל תתחבקו עם בובת הדובי הפרוותי שלכם ביממה הקרובה). ואלו היו 120 שניות אל איך לא לקחת כל דבר באופן כל כך רציני, החיים יפים, חייכו אליהם :-)