לעקרת הבית או הרחוב ....

את השיר הזה פגשתי לפני הרבה שנים , היה לי איש מילואים שהיה מדקלם אותם בעל פה . אין לי מושג באיזה ספר הוא נכתב , מי כתב אותו , ולו הייתי מכיר את הספר הזה , הייתי רץ לקנות אותו . קראתי לו כך אמירה ששאולה מאחד המערכונים של יוסי בנאי ורבקה מיכאלי ... הענקיים ! לקח הוא אותה לרחבי החורשה , רטטה היא מעט , לא אתן לחשה . הצמיד הוא אותה בחוזקה אל הקיר , אך היא את גופה , לא נתנה להפקיר ! בייאוש וסלידה היא חילצה את גופה אך אותו הרשע , קרע צעיפה . במהירות הוא פרם את כפתור חולצתה ואש מוזרה בעיניו ניצתה . ובעד לבד חולצתה כגלים , זהרו חמוקיה הבשלים הוא המשיך ושסע וקרע , ורק כסות יחידה לגופה אז נותרה .... היה זה מעוז צורה האחרון זוג תחתונים שקיבלה כדורון . הוא המשיך וניסה ולשווא , אך הקץ האכזר הלך וקרב , הוא המשיך וניסה אך הדבר לא ניתן כי היו אלה זוג תחתוני אקרילן.... ! מסקנה : בצאתך לטייל בחורשה או בגן , לבשי תמיד תחתוני אקרילן ! כי אם תלבשי תחתוני לודג'יה ... מי יודע לאן הוא היה מגיע !