מה בסך הכל אני רוצה?

אני חולף מול חלונות הראווה בשוק הבשר הדי פרמיטיבי. הנה חלון ראווה של בחורה עם תמונה של החזה שלה, הנה עוד חלון ראווה הפעם של זוג עם תמונה של החזה שלה... לפעמים זה מרגיש לי כמו סרסרות כל העניין הזה של תמונות של נשים מעורטלות בכרטיסים של זוגות. אבל אני מניח שזה נובע מחוקי ה"שוק" והמצרך המבוקש הוא נשים. גם על ידי נשים וגם על ידי גברים, מסתבר. וזה ברור לי שהכל מבחירה חופשית ואף אחד לא באמת מסרסר באף אחת. ואני לא אפולו, ולא ירדתי מפסגות ההר על מנת להביא את מתנת האש ליקום. במקסימום אקח את הפרטנרית שלי אל הקצה. אבחן את גבולות המיניות שלה ואאפשר לה לחקור ולגלות פינות שאפילו היא לא ידעה שקיימות בה. הכל בתנאי שהיא תאפשר. שהיא תהיה מוכנה לשחרר. תניח את הרגל מהברקסים ותשים על אוטומט ותיתן ליצר לסחוף אותה. תרשה לעצמה בעולם הפמניסטי של היום להפוך לאובייקט מיני. אובייקט ששואב את סיפוקו כתוצאה משימוש וסיפוק השולט. אני לא מצוייד באופן יוצא דופן. לפחות לא במשהו שהוא מדיד עם סרט מדידה. אני מציע את השונה, את יוצא הדופן, את הדבר שהוא מעבר לחדירה פנימה החוצה פנימה החוצה הו הו את כלכך טובה פנימה החוצה פנימה החוצה כן... תמשיכי תמשיכי... פנימה החוצה פנימה החוצה הוווווווווו אז נהיה בקשר. צר לי, זה פשוט מרדים אותי. אני שואף אל גבולות המעטפת. למקומות שאף אחד לא ביקר בהם. אני סולל את כביש הגישה היחודי שלי. אבל אני לא יכול לעשות זאת לבד. צריך אותך. פתוחה, הרפתקנית, מינית, יצרית, אינטלגינטית, עצמאית, אסטתית, אמיצה וחושנית שרוצה לחוות את המיניות שלה עד לקצה. מה בסך הכל ביקשתי?