מיומנו של סווינגר מתחיל פרק 1( מתוך 9 שנכתבו עד לרגע זה)

השיגרה, השיגרה היא כל כך נעימה ונוחה אבל במקביל היא מכרסמת.... תחתיה מתחיל להיזדחל לו שעמום ורצון לטעמים חדשים. זוגיות ארוכת שנים בהן אנחנו כגוף אחד. הכל יחד, שנינו נגד העולם. עם השנים מגיעה ההבנה שכל אחד הוא בעצם אחר. המחשבות זורמות לכיוונים שונים אבל הס מלהזכיר, זה אסור... אנחנו אחד! כל יום שעובר הוא למענה, לתת לה הכל, מעצמך מגופך מנפשך משעות השינה שלך... נהנה לרצות אותה והיא במקום הראשון, לפניך. כבר תקופה שססמוגרף הנישואין יוצא מהקו הישר בו זרם על מי מנוחות ועובר למצב של פיקים. פיקים קלים, לא מורגשים כאלה שלא מרעידים את פני המים של החיים. וממשיך לכאלה גבוהים יותר שמתחילים לייצר אדוות גלים. כאילו נזרקה אבן לפני האגם הצלולים רק על מנת לייצר שם זעזוע, תנועה... חיים חדשים. ואני, מקשיב קשב רב. שם לב לאדוות הגלים המתפשטים אדווה אחר אדווה. והמעגלים שנוצרים גדלים וגדלים. מנסה לתפוס את התדר בו הם מנסים להעביר לי את המסר. והוא כמו קוד סודי שצריך לפענח. והחשש הוא שאם חלילה תפספס את הקוד, ישאר המנעול לנצח סגור. ואתה, תישאר בצד הלא נכון של המפתן. הזמן עובר ואתה מתחיל להפנים שמשהו צריך להשתנות. מישהו צריך לצעוק את המילים. לקרוא לילד בשמו ולפתוח דף חדש...