נותר ממני רק דבר שרוצה אותך. אני מתגעגע אליך נואשות. עם משפטי המחץ שלך, משפט כזה לא ייחשב בעיניך. אולי אפילו לא רגש בסיסי כזה. וגם אם כן, הוא יוגש בצורה כה מעודנת, אולי עד אובדן משמעות. אצלי, הרגש יותר חשוף. רוצה אותך יותר ממה שהאמנתי שיקרה – והתכוננתי לרצות אותך די הרבה. אז הפוסט הזה הוא יללת כאב – על כמה הפכת להכרח קיומי בחיי. אני מניח שזה לא בלתי מוכר לך, לא מפתיע.. לעזאזל אתך – יצור מפונק שכמוך. אני בטח לא הולך לגרום לך לאהוב אותי יותר ככה... אבל אני לא מסוגל לשחק אתך משחקים. אני מאוהב בך מדי. הרי אני סנוב שיודע לשחק יפה באחרים – הפכתי את המשחק לאומנות. אבל אתך? המסת בקלות את כל ההגנות שלי. ואני לא מתקומם.