פנטזיה....

לחוצה ומכווצת את חוצה את מפתן הדלת בשעת ערב מאוחרת. לאן הגעתי? מה אני עושה פה? המחשבות הרעות מתחילות לצוץ... הלב פועם בחוזקה ואת מתנשמת בכבדות. את נועלת את הדלת אחרייך כפי שביקשתי, חולצת את נעלייך, וחובשת את כיסוי העיניים שהשארתי לך מבעוד מועד על השידה משמאל. אני שומע אותך נועלת את הדלת ונותן לך 2 דקות להתאקלם, לנשום עמוק ולהסדיר נשימה. זהו, אני מרגיש שאת מוכנה. הלב ממשיך לפעום חזק ולפתע רעש דלת נפתחת. ליבך מחסיר פעימה. אני יוצא לקבל אותך. "שלום", "ברוכה הבאה לממלכתי הקטנה" אני אומר. בחיוך מבויש ובהיסוס קל את עונה "שלום". אני אוחז בכף ידך השמאלית ומוביל אותך אל החדר. את פוסעת לאט, יחפה, בשמלה קלילה עד הברך, עם מחשוף צנוע, ובצעדים קטנים ומדודים כאילו צועדת במבוך חשוך. נכנסים אל החדר. באוויר ריח מתקתק מנר שהודלק בזמן שחצית את מפתן הדלת. ברקע מתנגן לו Buddha Bar III cd 2 (מקורי כמובן :-)). אני מוביל אותך הישר לכיוון המיטה. אני אוחז בכתפייך ומסובב אותך עם הפנים אלי. המיטה מאחורייך, אבל את אינך רואה דבר. כיסוי העיניים ישאר במקומו עד אשר אבקש ממך להסיר אותו. אני לוקח ממך את הארנק הקטן התלוי על הכתף ומניח בצד. "לא נראה לי שתצטרכי אותו בשלב זה" אני אומר. את מחייכת בלי לומר מילה, מקווה שבאמת לא תבוא צרה. "שבי" אני מבקש ממך. את מתכופפת לשבת לאט לאט, מחזיקה עדיין בידיי, ממתינה לרגע בו הישבן שלך יפגוש את המצעים. "הכל בסדר?" אני שואל. "כן, מתרגשת מאד ולחוצה" את עונה ומנסה להירגע. אני מגיש לך כוס מים. את לוגמת חצי ומגישה לי חזרה. אני פותח את כפתור מכנסיי. רעש המכנס המחליק מעל רגליי ומתנגש ברצפה נשמע על רקע המוסיקה המתנגנת. את מבינה שהרגע מתקרב. אני זקור, אבל עדיין ארוז בתחתוניי. דחיפה קלה בכתפייך, ואת מבינה שאני מורה לך לשכב על הגב. את משתרעת לאחור, והיידים לא החלטיות. לצידי הגוף? על הבטן? אני אוחז בקרסולייך ומרים אותן מהריצפה אל שפת המיטה. חלקה התחתון של השמלה מחליק לכיוון מותנייך, מאפשרות לתחתונייך לבצבץ. כדי שתרגישי נוח, את מרימה מעט את הישבן, מפעילה לחץ על כפות רגלייך, ומחליקה עם הגב מספר סנטימטרים לכיוון הקיר. את מרגישה את כפות ידיי מונחות על בהונותייך. לאט לאט, עם כריות האצבעות אני מעלה אותן על עורך החלק עד לברכייך. בראשך המחשבה על ה"קוצים" שהסרת רק לפני שעתיים במקלחת. דאגת להסיר הכל. עכשיו כפות ידי עוטפות את ברכייך. אני מפשק אותן ומחייך. את סוגרת מעט, מפעילה לחץ קטן, ואני בכיוון הנגדי. "תירגעי" אני לוחש. את בולעת רוק. אני מתרומם מעט ונשען עם החזה על ברכייך המפושקות. כפות ידיי מחליקות כעת מברכייך על חלקן החיצוני של ירכייך. בעיניי אני צד צלקת קטנה בירך ימין. הידיים נעצרות. כאילו מנסה למחוק את הצלקת, אני מחליק את ידי השמאלית לאחור ושוב לפנים מספר פעמים. "מזכרת מגיל 16" את אומרת בחיוך. אני לא הראשון כנראה המתעכב עליה. אני ממשיך להחליק את כפות ידיי, החולפות על ישבנך, ונפגשות עם קו תחתונייך. קצות אצבעותיי מחליקות כעת מתחת לגומי המצמיד אותן אל גופך. אני מקלף אותן ממך. את מנסה להצמיד שוב את רגלייך אחת לשניה אבל ראשי נמחץ בין ברכייך. אני מסיט את ראשי לשמאל. נעזר בו כדי לשמור אותך מפושקת. את מרגישה את החוטם שלי על חלקה הפנימי של ירכך הימנית. אני מצמיד את שפתיי, ונותן לך נשיקה קלה. את מרפה מהלחץ להצמיד את הרגליים. מסיט את הראש לימין, ונשימותי על ירך שמאל שלך. את מתנשפת. עכשיו את מרשה לעצמך לפשק מעט. אני מצמיד שוב את שפתיי ומנשק קלות. הירך קופצת, מדגדג קצת. ראשך נע מצד לצד. בידך השמאלית את חופנת את החזה שלך. אני מזגזג מירך לירך, מתקדם במעלה ירכייך ומחלק להן נשיקות, עד למקום בו איני יכול עוד לסובב את ראשי. זה הרגע בו שפתיי מיושרות אל מול שפתייך התחתונות. אני מנשק אותן נשיקה רטובה ואת משחררת אנחה ראשונה... פנטזיה? מחפש להגשים אותה :-)