פרק ט

"אתה אל תזוז ותשאר ככה על ארבע" היא פוקדת עלי. יוני, האורח שלנו, נעמד לידה מאחורי. היא מתכופפת ויורקת על הזיקפה הקשה שלו, לוקחת אותו ביד ומצמידה אל החריץ שלי. "תנשום עמוק מאמי, תרגע ותרפה את עצמך" היא אומרת לי. אלוהים ישמור אני חושב לעצמי. זה לא באמת קורה. אבל זה כן קורה. אני מרגיש לחץ מאחור. זה קצת כואב, אבל לא כזה נורא כמו שדמיינתי שיהיה. "אתה בסדר מאמי?" היא שואלת. אני לא מאמין שיוני נמצא בתוכי, מזיין אותי. יאמר לזכותו שהוא עדין איתי וזז בתוכי לאט לאט, פנימה והחוצה. וואו.....מטורף. המשך יבוא