קורונה וסקס

אז ביטלנו את חול כמו הרבה אחרים.. התבאסנו אבל זה מה יש.. חזרנו לעבודה בלית ברירה.כועסים ממורמרים. וכל ערב שומעים סיפורים לפני השינה של בנימין המספר.. הסיפורים הופכים מפחידים מערב לערב.. החשק יורד... ומה הכי קשה??? שאסור או מסוכן לצאת מהבית, ואי אפשר לפגוש את המאהב... קשה מאוד וגם כואב.. מתגעגעת כל כך.. ואומרת לעצמי עוד יום יומיים זה יגמר.. אבל היום הגיע ההסגר... מי יודע מתי זה יגמר??? יושבת בבית עצובה ובוכה.. כל כך הרבה משימות, הילדים משגעים, ואני רק דבר אחד בראש. מתי אפגוש אותו... לא נראה שזה יקרה בקרוב... בתוך הבית יושבת אני ומצפה ומחכה למי? למי? למי? בואו נתפלל שזה יחלוף מהר.. ונשוב כולנו לחגיגה האמיתית של חיינו נשיקות וירטואליות לך אהובי