50 גוונים

החדר היה מואר באור עמום, נרות ריחניים בערו בפינות החדר, מפיצים ניחוח עדין של וניל ולוונדר. האוויר היה סמיך, כמעט מוחשי, והיא הרגישה את ליבה דופק במהירות כשנכנסה פנימה. הוא עמד שם, גבוה ומרשים, עיניו האפורות-כסופות נצצו באור החלש, מביטות בה בעוצמה שגרמה לה להרגיש כאילו הוא קורא את מחשבותיה. "ברוכה הבאה," הוא אמר, קולו עמוק ורך, אך עם נימה של סמכות שלא השאירה מקום לספקות. "אני שמח שבאת." היא הנהנה, מילים נמלטו ממנה. משהו באופן שבו הוא הביט בה גרם לה להרגיש חשופה, חשופה יותר מאי פעם