איזה פלא.

הנשיקה לוהטת. מרפרף בעדינות במורד גבה, עד קימורי הישבן. חש את מגע עורה החלק תחת אצבעותי, ולאט לאט, נוגע-לא נוגע, עולה חזרה מעלה וגורם לצמרמורת המענגת שהיא כל כך אוהבת. להמשיך וללטף באצבעותיי, את הכתף הענוגה, העומדת בניגוד מוחלט לכתפיי הרחבות, אל שקע הצוואר. להמשיך אל הלחי הרכה, ולרפרף באצבעותיי על פיה, שנפתח בציפיה לבאות. ואני מנשק את השפתיים המתמסרות, וכמה שהנשיקה הזו מתוקה. מלטף את השיער, מריח את ניחוחו ומביט בעיניה. הן מבקשות כל כך יפה, ואני לא יכול לסרב לנשיקה נוספת, ארוכה ורכה. אני עובר לנשק בעדינות את הצוואר, ותוך כדי כך מעביר ידי אל שדה, הפלא הנשי הזה, וחש את פטמתה מזדקרת למגעי. כן... אני אוהב את הרעידות הקטנות האלה שעוברות בה... הסימן האולטימטיבי שגם היא נהנית ממסע המחקר שלי במסתרי גופה. אחרי שגם הפטמה השניה הזדקרה לה (בשביל הסימטריה כמובן, זה נורא חשוב ) היד נודדת לה דרומה, דרך הטבור, אל עצם האגן, ומשם אל צידי הישבן (או שומה עליי לומר 'צד הישבן'?). פי כבר מנשק מעדנות את הפטמות שנותרו מיותמות, ומעביר רטט נוסף בגופה. היד עוברת על צד הירך מטה עד הברך, חשה את החלקות הנעימה של הרגל הנשית הזו, ועוברת אל פנים הירך. בעודי מנשק שוב את פיה המשתוקק, היד עולה לאט לאט מעלה, לעבר נשיותה, אך נעצרת מעט לפני, ומדלגת מעלה בחזרה אל הטבור. לאט לאט אני יורד מטה, וחש את שיערות ערוותה, המסודרות יפה כל כך, כמו שאני אוהב. אחח...אישה, בכל רמ"ח איבריה/ אני מחזיר ידי מעלה, ושוב יורד מטה, הפעם מגיע מעט יותר קרוב. וכך, באיטיות משגעת, אני מגיע אל השפתיים, הצופנות ביניהן את הדגדגן, הפלא הזה שלא ייאמן. אוי, כמה שאני רוצה כאן ועכשיו לגעת בו, אבל אני מתאפק וממשיך מעט מטה, אל הרטיבות המזמינה. כל כך בא לי לטעום אותה, לחוש הכל בלשוני.... אבל לא הפעם. וזהו, הותר הרסן; לגעת בדגדגן מותר רק עם איברים מסוככים היטב, ועכשיו אצבעותיי עונות על הדרישה. ואני נוגע ומלטף, משגע ומרפרף, וחש את רעידותיה ונשימתה, המגיבים למגעי. ונפעם. מהשוני, מהנשיות, מהריחות, מהמגע. נשים הן פלאיות עבורי.