אנחנו במלחמה

אנחנו במלחמה. אני מנסה לכבוש אותו והוא מנסה לכבוש את התשוקה. כמה מחשבות רצות לי בראש עכשיו, מנסות להזהיר... להגן עליי. אני לא מתאפקת שולחת ידי מתחת לשולחן מעבירה את כף ידי הפתוחה על ירכו. הוא נרעד ונדרך. מביטה ישירות בעיניו, שלא יפספס. הוא מבין. נשען לאחור בכיסאו ומפסק את רגליו קצת יותר. אצבעותיי מטפסות במעלה הרוכסן פורמות אותו לאט.. שלא ישימו לב. הוא מדבר אליי בעיניים הן אומרות לי כמה הוא משתוקק, אצבעותיי נדחקות פנימה אוספות את איברו ביניהן. להוט, אך עדיין לא זקור לגמרי, מנסה להתאפק. הן סוגרות עליו, מבססות את האחיזה. אנחנו במלחמה. הוא מביט אליי, ספק מתחנן, ספק נכנע. אני ממשיכה להדק אחיזתי, הוא מתקשה. אני נהנית מהעניין, נהנית להרגיש את הכוח שלו בידי. אני אוהבת להרגיש ככה, חזקה. אנחנו במלחמה. אני גורמת לו עונג אסור, הוא מנסה להתנגד לשווא. מזמן הוא כבר שלי. השפתיים שלו נפרדות בחולשה ולשונו מרטיבה אותן קלות. מנסה להסדיר נשימתו. הוא נבוך, זז באי נוחות בכיסאו. אצבעותיי מתחילות לזוז מעלה ומטה ברכות, כמעט מרחפות עליו, נותנות לו להתרגל לקצב. אנחנו במלחמה. הוא לא רוצה לתת לזה לקרות. אין לו ברירה. המצב הזה מביא אותו לקצה. הוא פולט אנחה חלשה ואיתה את זרעו לתוך כף ידי. אני מחייכת אליו חיוך סודי. מגישה לו מפית לנקות ראיות ובושה. אני עוזבת את השולחן ומבטו עוקב אחרי כל הדרך לשירותים. אנחנו במלחמה. מי יהיה היעד הבא?