דלג לתוכן המרכזי
ממעמקים

ממעמקים

57
52

הזחל הרעב מאד

פורסם ב - 05/09/2010 בשעה 13:49

0
1130
שקרן מי שיאמר שבקרבו עדיין מפרפרים הפרפרים אחרי שנים רבות של זוגיות. נוכחתי היום לדעת שאיילה אמירות ואנו מנסים להכחיש את מה שמתחולל בפנים. אז בשמי ובשמם של רבים ורבות מכם אומר את הדברים. במהלך החיפושים שלי באתר [למצוא אישה]לא צלחה דרכי זאת יודעים רבים מכם.קוראיי הבלוגים. ניסיתי לשנות זוית ולחפש זוגות שהאישה לא פעילה עד הסוף.בכדיי שאוכל גם להיות בקטגורית הלא נחדרות. ושוב לא הצלחתי,רובם דרשו לפחות מין אוראלי או שהגבר כן יואכל לגעת באייבריי המוצנעים. בתוך חדריי ליבי הנסתרים לא הייה אכפת לי.אך הבעיה שבן זוגי אהובי היקר אינו יכול לנהל את הדיאלוג של לדסקס על הדברים ולהגדיר עד איפה הגבול. מעולם לא העלתי בדעתי איך ידו של זר מוחלט תלטף את גופי הבתול .מבחינתי זו הייתה כבר חציית גבול באופן חד משמעי, חונכתי למוסריות בצורה הכי פרמיטיבית שאפשר.ולהיות אישה של איש אחד,כך היה עד היום.שבו התחלתי לחפש את פריצת הגבול הזו ולמצוא אישה שתצטרף לחיי האהבה שלנו.חשבתי שלצרף אישה זה מקום נקי מלא רכות ולא מזיק . ופתאום באחד הימים פניתי לזוג בנסיון באמת אחרון ולבדוק איתם אם הגבר יהייה מוכן להיות צופה בשלושתינו.והכי רחוק שנאפשר זה שהוא יתפשט ויואכל להצטרף אלינו למיטה ולגעת בי בכל מקום שיחשוק חוץ מאיבר מיני. אותו זוג שבעיקר הקשר שהתפתח היה ביני לבינו במסינגר היה נחמד עד מאד.הוא סיפר על עצמו ומשפחתו ואני אותו קנל. התפתח שם משהו שעד הרגע הזה איני מצליחה להבין אם זה אמיתי.העלם הצליח להפגיש אותי עם עצמי ואנסח זאת כך. הוא מרגש בכתיבתו ועשה רושם של אדם בעל רגישויות מאד גבוהות מעבר לתחושות פיזיות שאוליי אמורות לקרות בדרכינו בעתיד.פעם אחת ראיתי את פניו במסינגר.ולא הוא לא היה לטמי במראהו החיצוני. [גופו כן]. ובכל זאת לא יכולתי לנתק מהמח הקטן שלי שאם איי פעם הייתי הולכת על זה עד הסוף הייתי בוחרת בו.עם בטחון מלא שלא אתחרט על כך לעולם.והניסוח............ הזר הזה הצליח להעיר אצלי את הגולם הזה שנם לו שם ולא הצליח להתפתח לפרפר יפה וססגוני. הרגשתי את מהלכיו של הגולם בוקע את הפקעת סיב ועוד סיב.נתלש ותולש ממני את חוטיי המשי הטהורים שניטוו שם בשך יותר זמן מגלגוליו של הפרפר.וכל זה מעלה בי חיוך ממזרי על שנפגשתי סופסופ עם האמת שלי עם עצמי ולהודות בכך בייני לבייני.בכל מקרה הענין הוא שכנראה אשתו לא הייתה מעוניית להתחיל עם משהו בטולי ולא איני שופטת אותה אותם על כך.רצונם הוא זכותם הלגיטימית.איני יודעת איך אנו היינו מתנהגים או בוחרים את הזוגות אם כבר היינו מנוסים.ואיני יודעת אם איי פעם אפגוש בהם למרות שבעלי סמך על תחושותיי והיה מוכן להפגש להכיר .אז זהו המקום לאמר תודה לאיש מקסים שפשוט גרם לי להתבונן פנימה ולבחון את הדברים באופן כנה ואמיתי ולהבין שכן זה בסיידר להודות בריגוש הפנימי החבויי בתוכי.וזהו כבר לא סוד מכיוון שגם בעלי מודע לכך והבין גם הוא שאנו נשמות זהות שחולמות להגשים חוויות מעבר למוסר ולחינוך שאיליו התודענו במהלך חיינו.ועוד הבנו שייש מחיר לכל דבר.מה שנשאר זה למצוא את האנשים הנכונים שאיתם נרצה לחלוק את אהבתינו לפחות פעם אחת.באהבה קוראים יקרים אשמח לקבל תגובות לפה ולשם.זיו ודןו