החיים בצל הסכנה

תמיד נמשכתי לסיכונים.הגיע היום והכרתי אותך.לא בדיוק מה שחיפשתי.בדיעבד התברר שאתה הרבה יותר.הפעם הראשונה היתה כזו הזויה.שהייתי בטוחה שתברח מהר .שתיים בלילה ואני מבקשת ממך לבוא לראות אותי.נכנסת לרכב בטוחה שעוד 5דקות עפה ממך כלעומת שבאתי.ואז בחיפוש אחר מקום חטפת כמה פנצ'רים בג'יפ.בטוחה שהיית בסערת רגשות.אבל מההתרגשות ניסת להראות כמה שפחות.ואני מרוב בלבול ביקשתי נשיקה.וזה היה חייתי מלא תשוקה.ורציתי אולי עוד ממך.אבל לא העזתי.באותו ערב נסעת ממני.והייתי נעולה שמחר אתה פשוט נעלם. הפלא ופלא צלצלת והמשכת בחיזור.אני שעייפתי מלרגש אחרים.נהנתי שאתה מנסה לרגש אותי במילות אהבה.לא שהאמנתי למילה שלך.מזמן איבדתי את אמוני בגברים.עודני מנסה להאחז בקשיים.יודעת שבכל רגע נתון אתם נחלשים מול יופי.