לפעמים אני מרשה לעצמי

לפעמים אני מרשה לעצמי להתנתק קצת מהעולם מניח אוזניות על האוזניים ומפעיל את המוזיקה בנגן מתעמק בצלילים שבוקעים ובמשמעות המילים בלי סביבה מרעישה מסביב, צולל עמוק אל ים המנגינה מקשיב לאצבעות הפורטות על מיתרי הגיטרה לחליל הצד הנושף ברכות את קצב השירה מתענג על הקשת הפסנתר בקלידים שחורים ולבנים אל מול קצב הקשות תופים קובעות מקצב לפעמים אני מרשה לעצמי להתנתק מרעשי הרקע מתפשט ומפשיט בחלל החדר והופך לנגן אנושי מתעמק בצלילים שבוקעים מפיה, מתפרצים מגופה בלי מחוגי שעון מתקתק, צוללים עמוק אל ים ההנאה פורט באצבעותיי על גופה, במקצבי אצבעות משתנים נושף ברכות בצווארה, פטמתה ודגדגנה לקצב שירתה מקיש באצבעותיי בנקודות מפתות ומתפתות של גופה אל מול קצב ההקשה העדינה של כפות ידיי על ישבנה