ששחור ולבנה נפגשים

הלילה הלוהט הדלת נסגרה מאחוריהם, והעולם שבחוץ נעלם. החדר נמלא באור רך וחמים, אבל בין שניהם בערה אנרגיה אחרת – לוהטת, חסרת מנוחה. המבט שלו חודר, שלה נוצץ מסקרנות. הוא התקרב אליה לאט, כאילו כל צעד הוא מבחן סבלנות. כשהיה מספיק קרוב, היא נשמה עמוק, כאילו מנסה להכיל את עוצמת הנוכחות שלו. ידו נגעה בידה, מגע חמים, והיא הרגישה איך זרם מתפשט בכל גופה. הוא לא היה צריך לדבר – העיניים שלו סיפרו הכול: תשוקה, רעב, וגם עדינות מפתיעה. היא הניחה את ידה על חזהו, על השרירים המתוחים מתחת לחולצה, והרגישה את פעימות ליבו המואצות. הוא חייך, חצי חיוך מגרה, והתכופף אליה. השפתיים שלהם נפגשו בנשיקה עמוקה, מתמשכת, מלאה באש שלא ניתנת לעצירה. באותו הרגע הזמן נעצר. כל תנועה, כל נגיעה, הייתה ריקוד של תשוקה – חיבור של ניגודים, שחור ולבן, עוצמה ורוך, גוף ונפש. הלילה הזה היה שלהם, והם ידעו שאין דרך חזרה