"אבל לא הבאת לי בלונים..."

רק שתבינו...יש בלונים מכל סוג ובהמון צבעים..עם כיתוב...בלי כיתוב..הליום או סתם כאלה שמנפחים שעה ובסוף מתפוצצים.. עדיין לא בחרתי איזה לקנות...למה ישר להתלונן? אז ככה...זה התחיל קצת לפני יום ההולדת של בעלי..אני שונאת לעשות הפתעות גם כי עצלנות תוקפת אותי ובעיקר בגלל שאני שקרנית איומה...מרוב שקרים לא רואים עוגה. אבל ידעתי שהוא רוצה הפתעה..יחס..מציצה טובה...אולי עם קצפת..משהו מיוחד.. אז פצחתי בתיכנונים...הם היו ארוכים, מעייפים, מרגשים בו זמנית.... רציתי סופ"ש איתו..אבל כמו קצפת בשביל מציצה...הייתי צריכה ערך מוסף ובשביל זה הייתי צריכה איש קשר בתל אביב. הערך המוסף היה מסיבת סווינגרים פרטית ראשונה! משלנו..איכותית... עם אנשים ממש יפים, זורמים, מצחיקים כאלה שירימו את הערב בהתחלה ואת הנשים באמצע.. אשת הקשר שלי...הרימה כפפה..זנחה את הבעל...הרדימה את הילדים ויצאה למשימת איתור זוגות שווים.. משימה קשה כי הרי כולנו כאן באתר כל כך בררנים ויש לנו דרישות.. ממש כאילו מלכת אנגליה מזמינה אותנו לארוחת שישי פעם בחודש ואנחנו לא תמיד מאשרים.. לאחר סינונים, פגישות והתייעצויות עם אשת הקשר / מפיקה שלי הגענו לשש זוגות איכותיים ומוסכמים על שתינו. הגענו לדירת בוטיק מעוצבת ויפה בתל אביב..הודעתי לבעלי שיחיה שמשהו מתבשל.. מרוב שבישלתי את זה הוא לא אכל כל היום.. עבר מסיגריה אחת לשניה..מת להבין אם זה הסוף שלי או ההתחלה שלו. הוא כל הזמן ניסה למצוץ מידע..ואני לא הפסקתי להמציא שקרים על מה קורה בדיוק... מי אמור להגיע, גילאים, סיפורי חיים של אנשים, מקומות מגורים.. הייתי יכולה להעיד עליי שאני שקרנית טובה אבל...אני ממש לא! נפלטים לי שמות אמיתיים..אני מערבבת עם בדויים..בקיצור הנשיא קצב בשנות הזוהר שלו. בשלב הזה החלטתי שאני מרימה ידיים, פורשת..........לשנ"צ! ככה אני אסגור את הפה ולא אמשיך להוציא ממנו שטויות. רציתי שהכל יהיה מושלם. היתה לי תכנית מדויקת בראש, הרגשתי מי מיועד למי... חיברתי מראה עם אישיות, גובה, מצב משפחתי והעדפות מיניות...העיקר שכולם יהנו. בין הזוגות דאגתי להביא זוג שהיה בעבר ממש החמצה, עוד זוג שאיתו בעלי בעבר נהנה ועוד זוג חדש שהוא כמה ימים לפני ראה ורצה ... הערב הגיע..בעלי כבר בתת תזונה, מסטול מהתחת ויש מצב שהמחשבה על גירושים עלתה לו לראש כמה פעמים... חברה שלי..אשת הקשר ובעלה נכנסים..מתרגשים..מתיישבים. אנחנו מחליטים לספר לו...עוברים זוג זוג. חיוך נמרח לו על הפנים שעד הרגע היו לבנות מפחד ואדומות מעצבים.. האוירה התחילה להיות קלילה, נינוחה יותר. לא נלחצתי ככה מאז שבראד בגד בג'ניפר.... האויר חזר לי לריאות..והדופק ללב... הזוגות התחילו להיכנס..יפים ובאנרגיות טובות..עשן מתוק מילא את החלל בשילוב מוסיקת צ'ילאאוט מרגיעה ומחרמנת.. כולם התחילו בשיחה טובה..אוירה מצחיקה וכיפית..לאט לאט החדרים נסגרו..זוגות הסתגרו וקולות של גניחות מילאו את הדירה..היה מושלם....טוב כמעט מושלם:|..חוץ מ.... 'דובי לא לא' אחד שננעל וסירב להתמסר לאוירה..ואני לתומי חשבתי: 'כמה חבל...הרי גם בן לאדן התבצר בבונקר אבל עדיין לקח שבויים'. אף על פי זאת ולמרות הכל החגיגות נמשכו. היה מדהים..אנשים נהנו, צחקו וזרמו... בסוף הערב הבית היה עמוס קונדומים משומשים וניירות גילגול... עוד מעשה סדום שהסתיים בהשפרצה בעיר בגדולה... הבוקר עלה (בערך 7 דקות אחרי שכולם הלכו) התחלנו לארוז ונכנסנו לרכב.. בעלי עם חיוך רחב על הפנים מפרגן "שיחקת אותה אישתי..שאפו" אני מתמוגגת על הרגע הזה..והוא ממשיך "אבל לא הבאת לי בלונים" :(..רגע שהיה קצר להפליא...:] אז בעלי היקר...יום ההולדת שלי מתקרב..ובשנה הבאה ביום ההולדת שלך אני מכינה גג... ארוחה משפחתית ואולי לקינוח כרטיס ברכה. t הולכת לישון על האף