בלוז לסינוס בלי משקל וחריזה

זה עולה ומתחיל בהתחלה... הלהט, החשק, התשוקה כל משפט כל מילה כל התכתבות מלא הסקרנות ההתרגשות להכיר, לבדוק, לבחון לטעום, להתרגש ואז אחרי תקופה מעין ירידה הפאזה משתנה הי הי תמונה תמונה טוב תודה, לא תודה... איפה השיחה, איפה פלרטוטי הלשון התשוקה הסקרנות ההתרגשות? אולי אני עדיין רומנטי לא פרגמטי כמוך את צודקת כשאת אומרת "בשביל מה חצי שעה התכתבות אם אחרי החלפת התמונה הם יאמרו לא תודה" אבל, איפה שהו בפנים חסר לי הפלירטוטים ההתקשקשויות, ההכרות הפלפולים וסלסולי כיתובים איך זה אצלכם הותיקים אלו שכבר עבור כמה סינוסים למעלה למטה ואולי גם לצדדים.. זה חוזר? זה עולה שוב? או זה הופך לטכני הי - הי תמונה - תמונה תודה, לא תודה לשיחה הבאה. כתב אחד: "אנחנו לא בעניין שוק בשר, שלח תמונה ונחליט אם מתאים" כתב אחר: "אנחנו מעדיפים להכיר לפני שקופצים, כי זה הכל בראש ולא בין הביצים, שלח תמונה ונחליט אם מתאים" אני מוצא את עצמי רואה תמונות של אנשים וחושב.. אנחנו לא בליגה שלהם ודקה אחרי זה תוהה האם זה באמת לא שוק בשר. ותופס את עצמי בשלישית עם קול פנימי: אוייי... יויי יוייי.. אז אני כבר שלושה, אולי אעשה שלישיה עם עצמי לא שוק בשר.. אההה? חחח.. וואו, זה יצא ארוך (למרות שערכתי פעמיים כבר.. חחח) אדריאן