פתח תקווה

חיפה

פרדס חנה-כרכור

כל איום, כבר לא באמת קיים. 
כל איום של אתמול, הוא הזדמנות לכיף גדול היום...


ה switch הזה שעושים בראש קרה ומאז...WELL...נפתחו ארובות השמיים לאהבה :))


אשה שהיתה יכולה להראות כאיום בעבר
נראית היום נעימה, מזמינה, הזדמנות לעונג עבורו, עבורי

שבוע טוב לכולם
חיותה


ה switch הזה שעושים בראש

את דרכנו לסווינג התחלנו עם מסג' ארוטי מאת טנטריסט ומשם לסדנת טנטרה ומשם קפצנו למים העמוקים של הסווינג.
עכשיו כשאנחנו עמוק בעניינים אנו מעונינים לחזור

המלצה למעסה אירוטי

ככה בתי בת העשרים שאלה אותי לפני שבוע.

מאיפה הגיע קור הרוח שבעזרתו עניתי לה, אין לי מושג.

כמובן שהכחשתי באדישות מופתעת...ישר ל"הבימה".

קרו לכ

" אמא, את ואבא ביחסים פתוחים עם החברים שלכם?"

מנסיוני, שפיכה נשית אינה מלווה בעונג מיוחד..זה יותר תחושה של צורך להתרוקן..ממש כמו צורך להשתין והקלה כשמשפריצים. 
אומנם, בפעמים שהשפרצתי ( או הושפרצת

שפיכה נשית      

בעבר כתבתי פוסט "מי מפחד מאהבה?" וסייגתי את דבריי בנושא ההתאהבות.
היום אני יודעת שמבחינתי , גם זאת לא בעיה, נהפוך הוא. 
מסתבר שלא הופכים לצפרדע עם מ

מי מפחד מהתאהבות?

שני נושאים שבכלל לא קשורים אחד לשני אך אני מתלבטת בהם. מעניין מה דעתכם בנושאים אלו.

1. זוג שפונה וניכר שלא קרא את הכרטיס , האם צריכים לחזור אליהם? 

מה דעתכם? ...

אתחיל בסוף.
אנחנו מצאנו את עצמנו בסווינג מתוך כוונה שלא לחוות חויות מיניות בסתר ומתוך כוונה של לחוות דברים ביחד.
שאף אחד לא ירגיש מוזנח , שנשאר מאחו

הגבר שלי....הגבר שלה...ואני.... גירסת חויות

לפני כשנתיים השתתפנו בערב של חווית וואטסו שהנחה טנטריסט. 
השתתפו בו כחמישה זוגות (שאותם לא הכרנו) 
בהתחלה התכנסנו להיכרות קצרה ואז נכנסנו לבריכה החמ

ערב וואטסו לזוגות בהנחיית טנטריסט

מה קורה עם מחמאות הפחות גרנדיוזיות? הן לא מספיקות? מה עם "חמודה" "מתוקה" "יפה" "יפה לך" "כל הכבוד" "מקסימה" וכו וכו...
ישר ללכת על "מהממת"?!
חברת פי

תרבות ה"מהממת"

לאחר 17 שנים שנסעתי ברכב חברה אפרורי, קניתי מכונית קטנה ואדומה.
אוטומטית עלתה קרני בעיני הנהגים הגבריים:

מקבלת זכות קדימה היכן שהחוק לא נתן , רכבי

אדומה קטנה וסקסית


היתכן שבישובנו ,המנומנם והקטן , מתקיימת לה קהילת סווינגרים קטנה אך לא מנומנמת כלל?
לפני מספר שבועות הוקמה גינת כלבים בקרבת ביתינו...וכיאה לימים אלו