# - לא בחרתי לבוא לעולם

דילמת טאבו שקצת הכיתה בי אני אומנם לא שם מבחינת סטטוס (נשוי עם משפחה וילדים) אבל חלקכם / רובכם כן! אממא: דרכי החיים, הויתורים, הבחירות שבחרתי, ההיכרויות השונות עם זוגות מעולם הסווינג, התקשורת הגבוה וגם הפחות גבוהה, המפגשים הזויים והדרייב מיני הגבוה פשוט מרגיש לי כמו שפך של נהר החיים אשר הובילו אותי ועיצבו אותי למי שאני. אז כן, אני מרגיש לא סטנדרטי, לא קונפורמיסטי לא חלק מה- main stream, לא מתבייש שאני כזה, דווקא עובד מאד קשה להיות כזה. אני מרגיש שהבחירה בחיים הללו עיצבה ופיסלה אותי להיות מודל משופר של עצמי. # - אז אני הכל לבד * אף פעם לא היה לי מנטור * אף אחד לא הדריך אותי מה לומר או * איך לבנות תקשורת טובה עם אנשים * איך להתנהג, מה לומר, איך להוביל * איך עושים סקס מהנה * איך גורמים לאחרים הנאה זה פשוט מרגיש שאם הייתי מקבל הכוונה, מידע, לימוד קודם, הבנה שזה בסדר להיות כזה ולא (כמו בהתחלה) דג ששוחה במים ללא ידיעה מה עושים, זה היה נותן פרספקטיבה שונה (אולי טובה יותר) על עולם הסווינג. עכשיו יום יבוא ואהיה שם כמוכם עם רגשות, אהבה, תא משפחתי ומישהו שימשיך אותי, ישות בפני עצמו, דף נקי ללא כתמים, ללא ידיעה השאלה היא האם היתם מלמדים/מעבירים את המידע, הניסיון הזה לדור הבא (בגיל בשלות) שימשיך אתכם? או שהייתם נותנים לו לגלות לבד ושימשיך לשחות ללא ידיעה כמו דג במים?