מונולוג פרידה- הצד שלי

שלום לכולם, אם בעלי אינו נוהג להשתפך על הדפים בד"כ אז על אחת כמה וכמה אני. האמת שמאוד הופתעתי מהתוכן ומעוצמת הרגשות שגיליתי במונולוג שלו (להזכירכם mrwow). מיד כשסיימתי את הקריאה ניגשתי אליו ושוחחנו ארוכות על הנושא, מטבעי אני טיפוס מופנם ושקט ומאוד ביישנית ועל כך יכולים להעיד זוגות שנפגשנו איתם במהלך השנה האחרונה. ומשכך הדבר זה גם התבטא בדרך בה תיארתי את המפגשים. נכון שנהניתי להפגש ונכון שנהניתי במהלך האקטים עצמם אבל אני לא יכולה לומר שאחזה בי צמרמורת של התרגשות לפני כל מפגש, לא הבעתי התלהבות יתרה בפני בעלי או בכלל אבל זה לא אומר שאני לא בעניין, אולי זה רק אומר שאני בשלבי הסתגלות? אולי זה אומר שאני מתביישת? אולי זה בגלל שאני לא יודעת להביע את עצמי נכון? בין כל זה ובין להאשים אותי באגואיזם או שתלטנות יש מרחק רב מאוד. חלקכם הבעתם את מורת רוחכם מהתנהגותי ואף תקפתם אותה מבלי שתכירו אותי או את בעלי ואת טיב ביחסים בינינו. אתם בכלל יודעים שבעלי היה היוזם של המפגש עם הגבר הנוסף? נכון הוא עשה זאת כי חשבתי שזה מה שישחרר אותי וזה אכן שיחרר, במידת מה. אז מה אני עדיין לא בסדר? היחידה שראתה את העניין באור הנכון היא מיה ממיזוגים, כן אני טיפוס שצריך לקבוע לו עובדות לפעמים. כן אם יציעו לי שתייה אסרב בנימוס אבל אם ישאלו אותי מה אני שותה אענה בשמחה. לפעמים אנחנו הנשים קצת יותר מתוסבכות מכם הגברים ואצלינו הכל יותר רגשי ובגלל זה לוקח לנו המון זמן להיפתח ולשתחרר. אז עכשיו ששוחחנו ופתחנו את הלב כמו שנאמר, אני - האישה! החלטתי שאנחנו ממשיכים, כמובן לאט ובזהירות אבל ממשיכים. לא אכפת לי שנראה מגוחכים בעיני חלק מהחברים באתר אבל אני עושה זאת גם למעני וגם למען בעלי. מקווה שתיתנו לנו צ'אנס נוסף ותלמדו מהניסיון שלנו: לדבר על הכל ותמיד!!!!! בהזדמנות זו אני רוצה לומר תודה גם למיה ממיזוגים שראתה את האמת כמו שהיא ואף עודדה מאחורי הקלעים. חלק מההחלטה לחזור זה בזכותך! אז כמו שאומרים : מי פנוי להעמיס?