מחמאה לזוגות ולמפעילי האתר...ולחוש הראייה.

6:17 שבת בבוקר, אחרי שעתיים שינה בלבד בשל לילה ארוך עמוס בסקס אלכוהול חיוכים וחברים חדשים הילדה הצוציקית שלי מגיעה למיטתי פותחת לי את העין ע״י משיכת העפעף באצבעותיה הזעירות מתקרבת לאוזני ולוחשת. ״אבא, אתה ער ??״ ״כן, בובה קטנה שלי״ אני משיב תוך כדי החזרת העפעף למקומו, מגרד שוב את העיניים כדי לפקס את הראיה ונתקל במבטה הכובש והממיס כשעינייה הגדולות עגולות ואישוניה הכחולים רק כחמישה ס״מ ממני. ״בטח שאני ער״ וקופץ עם פנים שמוטות מעייפות ופסי קיפולי הסדין שמשורטטים עליהם, קופץ לרחוץ אותם וחושב: אם רק ידעת מתוקה מה עבר עליי הלילה בטוח שהיית נותנת לי עוד קצת לישון כעת ומעבירה ת׳זמן עם מיקי מאוס בטלוויזיה... אבל זה לא כך וזה מה יש... כמה דקות חולפות מכינים שוקו קר לצוציקית, קצת קורנפלקס והמחשבות על אמש מתחילות לעלות בזו אחר זו משחזרים את שיחות הטלפון המקדימות את ההתרגשות לפני הלא נודע שבמפגש את שיחות החולין של הלפני ואת השיחות של ״כוונת ההצהרות״ של הממש רגע לפני. וכמובן את האקט עצמו (שעליו נרחיב בפעם אחרת). והיכן המחמאה? בטח אתם שואלים את עצמכם. המחמאה היא שתיאור שתיארתי לכם קורה לנו כל סופ״ש או שניים מה שאומר שנהנינו לפגוש את הזוגות האחרים שהותירו בנו חיוכים וחוויות גם אחרי שעתיים שינה ועפעפיים מתוחות. יש פה אנשים מקסימים נפלאים מצחיקים מענגים, ומה לא ?! אז ראשית המחמאה לזוגות האיכותיים השותפים פה ושנית, מכאן מחמאה גם לצוות האתר שבעצם משמשים בין שאר אלפי הדברים בו כשומרי הסף ומסננת ראשונית לבחירת הזוגות המתאימים לכל זוג וזוג (גם בודדים/ות). בציפייה לסופ״ש הבא רן ואיילה Zugalzug