משו שראיתי בפייס, וחשבתי שיתאים גם כאן

פרופסור מפורסם עמד מול קבוצת צעירים שהתנגדה לנישואין. לדעתם, מערכת יחסים צריכה להסתיים ברגע שנעלמת הרומנטיקה, במקום להיכנס לשגרה בזוגיות....ושאר תיאורי הירקות הרקובים של נפגעי האהבה. הפרופסור אמר שהוא מכבד את דעתם, אך סיפר להם את הסיפור הבא: הורי חיו 55 שנות נישואין, בוקר אחד, אמי ירדה במדרגות, כדי להכין לאבי ארוחת בוקר, היא קיבלה שבץ ונפלה. אבי הרים אותה כפי שיכל, נשא אותה למכונית והסיע אותה לבית החולים במהירות, תוך שהתעלם מחוקי התנועה. כשהגיעו לבית החולים אמי הייתה מתה. בזמן ההלוויה אבי לא דיבר, היה לו מבט אבוד, כמעט ולא בכה. באותו הלילה, אנו, הילדים, נשארנו לצידו. באווירת הכאב והנוסטלגיה, נזכרנו באירועים יפים שחלקנו. אבי ביקש מאחי התיאולוג שיסביר לו איפה אמא עכשיו. אחי החל לספר לו על החיים שלאחר המוות והעלה השערה איפה ואיך אמי עשויה להיות. אבי הקשיב ואמר: "קחו אותי לבית הקברות". "אבא", ענינו לו, "השעה 23:00 ,אי אפשר ללכת לבית הקברות בלילה". הוא הרים את קולו ובמבט זגוגי אמר: "אל תתווכחו איתי, בבקשה, אל תתווכחו עם איש שבדיוק איבד את מי שהייתה אשתו במשך 55 שנה". נוצר רגע של שקט, לא התווכחנו, נסענו לבית הקברות, השומר אפשר לנו להיכנס , ובעזרת פנס הגענו לקבר. אבי נגע בקבר בידו, בכה ואמר לנו: "היו 55 שנים טובות, אתם יודעים? אף אחד לא יכול לדבר על אהבה אמיתית, אם אין לו מושג, מה זה אומר לחלק את החיים עם אישה". עשה הפסקה, פניו אורו והמשיך : "היא ואני היינו באותו משבר כשהחלפנו עבודה, היינו צוות כשמכרנו את הבית ועברנו למקום חדש. חלקנו את השמחה כשראינו אתכם מסיימים לימודיכם, בכינו יחד כשאיבדנו אנשים אהובים. התפללנו יחד בחדרי המתנה של בתי חולים, תמכנו זה בזו בימי כאב. התחבקנו בכל חג וסלחנו כששגינו. עכשיו,היא עזבה ואני מרוצה, אתם יודעים למה? מפני שהלכה לפני, היא לא צריכה לחיות את הצער והכאב של קבורתי, להישאר לבד אחרי מותי. גם אני אמות, אני מודה לאלוהים. אני כל כך אוהב אותה, שלא היה לי נעים, אם הייתה צריכה לסבול פרידה בשל מוות". כשאבא סיים לדבר ,פנינו היו שטופי דמעות. חבקנו אותו,אבל,הוא ניחם אותנו: "הכול טוב, אפשר ללכת הביתה, זה היה יום טוב". באותו הלילה הבנתי מה היא אהבה אמיתית. היא שונה מאוד מרומנטיקה, אין לה דבר עם ארוטיקה..יש בה זיקוקים ולפעמים לא..יש בה מחויבות לזמנים קשים ויש בה כבוד . אהבה אמיתית קשורה לעבודה ודאגה שיש לשני אנשים שחולקים מחויבות אמיתית , עמוקה מכל צדדיה כשהוא סיים, הסטודנטים לא יכלו להתווכח יותר. כזה סוג של אהבה טרם הכירו. הזמן לא מחכה לאיש. הערך כל רגע שיש לך.. הערך-י אנשים טובים לידך ואגו זה לאנשים חלשים .