מת באיטיות..

כשקראתי את השיר המקסים הזה של פבלו נרודה.. זה נשמע לי כמו המנון לסווינג ,לדרך חיים(ולהרבה צבע ואומץ) ״מת באיטיות מי שלא זז ממקומו מי שלא מתעניין. מת באיטיות מי שפוגע בכבודו העצמי מי שלא נותן שיעזרו לו. מת באיטיות מי שהיה שבוי בהרגליו וחוזר יום יום לאותן המוסכמות. שלא מחליף מותג שלא מעז לשנות גוני לבושו שלא משוחח עם מי שאינו מכיר. מת באיטיות מי שמונע מעצמו תשוקות ומערבולות. הרגשות שהם יוצרים , דווקא אלה, מחזירים ניצוצות לעיניים ומשיבים לחיים לבבות שבורים. מת באיטיות, מי שלא משנה כיוון כשהוא מרגיש אמלל במקום עבודתו ,או עם אהובתו, מי שלא מרענן הידוע והבלתי ידוע כדי להתעלות בחלומותיו, מי שלא מרשה לעצמו ולו פעם בחיים להתרחק מעצות נבונות. תחיה היום,סכן היום עשה זאת עכשיו. אל תתן לעצמך למות באיטיות. אל תמנע מהאושר. אל...״