פעם אחת - מרסל מוסרי

מצאתי לנכון להעתיק לכאן את הטקסט של יוצרת צעירה ומבריקה, טקסט שיש סיכוי שנוגע כך או אחרת לאנשים כאן. תזכרו שהיא לא כותבת מחקר מדעי ולא מדע מדוייק, זו זווית הראיה שלה ואין כאן נכון או לא נכון. קריאה מהנה פעם אחת, אתה תיקח אותי למועדון שמחליפים בו זוגות. מועדון כזה, של סקס חופשי. זה יהיה אתה שתגיד לי- שאחרי שמונה שנים יחד הגיע הזמן שנתחיל לגוון, וזו אני שתסתובב אל הקיר ותעשה עצמה נרדמת. -- לילה אחרי, תשאל אותי אם חשבתי על זה. עוד לפני שאענה לך תגיד שנרשמת, לשישי הקרוב ושלא חייבים אם אני לא רוצה, אבל באמת הגיע הזמן שנתחיל לגוון כי אתה לא רוצה לעשות משהו שתתחרט עליו. --- בשישי, עת ערב נשאיר את הילדה אצל אמא שלך, היא קצת תבכה אבל בסוף תרגע. ובבית, כשאצא מהמקלחת מבושמת אתה כבר תהיה לבוש. חולצה שחורה מכופתרת ומכנס תואם. אפילו שמת קצת ג'ל בשיער, השקעת. -- אני אלבש שמלה אדומה, אתה לא תכיר את השמלה הזו, בטח שלא תכיר, כי קניתי אותה כשלא ידעת. גם את החוטיני מתחתיה לא תכיר, כי קניתי אותו הבוקר. -- באוטו תשים מוסיקה קצבית של שנות ה80 תתופף על ההגה ותתלהב "תזרמי" תגיד ותלטף לי את הירך "הרבה זמן לא חגגנו" ואני אשתוק. ----- בכניסה לוילה ההיא של חילופי הזוגות תעמוד אישה מלאה כזו, גדולה בלונדינית עם תלתלים מתולתלים. אתה תיתן לה כמה שטרות ונכנס פנימה. -- פלזמות, המון פלזמות. לא יקרינו עליהן את "חלף עם הרוח" או את "טיטאניק" יקרינו סרטים אחרים, כאלה שלפעמים אני מוצאת על המחשב שלך. וגם אלכוהול יהיה, אגש אליו ישר. צ'ייסר ועוד אחד ועוד אחד. ואסתובב- איפה אתה? נעלמת לי -- במרתף הוילה הזו, המון זוגות אחד על השניה וגם כמה יחד. גניחות, צעקות והרבה זיעה. והנה אתה בצד, עומד עם בחורה כהת עור ומצחיק אותה. והנה היא רוכנת על ברכיה, פותחת לך את הרוכסן ומתחילה במלאכה. -- והנה אני, באמצע מרתף של וילה נסתרת בשישי בערב. והנה אני, מביטה עליכם בסלידה, והנה אני מתחילה לעלות חזרה במדרגות הוילה, מסתכלת על המארחת הבלונדינית עם התלתלים, לוקחת עוד צ'ייסר ויוצאת מן הדלת. -- והנה אני, בבית לבד. לא שמת לב שהלכתי. והנה אני, והנה הפייסבוק, והנה מחובר ההוא, שמפעם לפעם, בלי שתדע- עושה לי גיוונים, באמצע יום עבודה, באיזה צימר לפי שעות במשמר השבעה. --- ועכשיו אתה לא פה ויש לי חוטיני חדש. ותכף אביא אותו הנה, את ההוא שמגוון לי- אפתח לו את הרוכסן, ואכיר לו מקרוב את המיטה שלנו. אכיר לו את המיטה החורקת שלי ושלך, בעלי האהוב.